קריאת כיוון

About קריאת כיוון

משנת הציונות הדתית ברוח הקיבוץ הדתי

Publisher

Makor Rishon

Category

religion & spirituality · society & culture

Language

he

Explicit

No

First episode

5 Dec 2024

Latest episode

5 Dec 2024

Latest episodes

15 episodes in the feed.

1. 

   5 Dec 2024

   קריאת כיוון - פרק 1: התחדשות הרוח

   הרב בני לאו וד"ר שרה עברון פותחים את סדרת הפרקים של ההסכת "קריאת כיוון". שרה עברון, מזכ"לית הקיבוץ הדתי: על הדרך המובילה אל ביתי שבעוטף עזה, והמקיפה אותו מצפון ומערב (כביש 232), אני נוסעת מדי יום. גם אם ארצה, לא אוכל להתעלם מכל מה שזועק אליי בדרך הזו - מצומת הקשתות, מסיבוב מפלסים, מכביש הגישה לקיבוץ כפר־עזה ומהשלט הענק בפניה לנחל־עוז: "עד התלם האחרון". בשבעה באוקטובר הייתי בממ"ד במשך שעות ארוכות וקשות. בקיבוצי, קיבוץ סעד, נעצרו התוקפים על הגדרות ובשער על ידי כיתת הכוננות, אזרחים וחיילים שנחלצו לעזרתנו, אך שכניי וחבריי מהיישובים הסמוכים איבדו את חייהם ונחטפו באכזריות שאין כמותה, ממש על סף ביתי. נפשנו וליבנו שבורים וכואבים. איבדנו במלחמה בנים, בנות, נכדים ואחים. עם קהילת סעד גליתי לים המלח, ושבתי משם לבית שלא יכול להיות שלם עד שישובו כולם, השכנים האהובים שהם חלק מרקמת חיים משותפת, הצעירים התמימים שבאו לחגיגת הנובה, וכל החטופים כולם. בימים אלה, מעצם היותי חברת קיבוץ סעד ומזכ"לית תנועת הקיבוץ הדתי, אני משתתפת בהתיישבות המחודשת בנגב המערבי. כנס סעד הוא יסוד מרגש וחשוב בשיבה הזאת. בכנס סעד הנפנו את דגל הציונות הדתית, דגל תורה ועבודה, שחלק ממהותו היא הו"ו המחברת. בעיצומה של מלחמה קשה, באנו להפיח רוח. הימים הקשים של שנת תשפ"ד מזכירים את הימים הקשים של תש"ח. עמידתם במלחמה ותקומתם של בארות־יצחק, וגוש עציון אז, נוסכות בנו כוח ותקווה כי אפשר גם היום. הסיפור המקומי של סעד ועלומים – אז והיום - סיפור של עמידה במלחמה, גלות ושיבה, הוא בעל משמעות גדולה והוא משפיע על מעגלים רחבים. שיבת היישובים היא מציאות שמתהווה מול העיניים, אבל היא בעיקר סמל, התוויית דרך. לעיתים לנו, העסוקים בעשייה בבית ובשדה, אין יכולת לראות מה שרואים בנו המתבוננים מבחוץ. אנו יודעים כי בעבור רבים מה שקורה כאן נותן משמעות וכוח וגם תקווה. לכן חשוב כל כך להמשׂיג ולנסח, בעל פה ובכתב, את המחשבות והרעיונות מכנס זה. לכן חשוב היה לרבים כל כך לעשות את המאמץ להגיע לסעד, וכאן לכתוב את התורה המתחדשת. לכתוב ברעיון, בדיבור ובמעש. בוועידה הזו לא היה "דבר התנועה" שנוסח בקפידה, אלא רוחה, שבוטאה בבהירות ובעוז בקולו ודרכו של ידידיה כהן ז"ל, איש סעד ובני עקיבא, מייסד ישיבת הקיבוץ הדתי, שחי ופעל מכאן. ליבה של הוועידה לא היה הנאומים ושורות שורות של מאזינים, ליבה התרחש במעגלים של שיח, ותוכנם מונח לפניכם כעת - מצע רעיוני להמשך הדרך, קריאת כיוון ליוזמות ופעילות. בכנס נועדנו על מנת לייצר יחד את השיר החדש ממקהלת דוברות ודוברים רחבה. באנו לטוות בינינו חוט קשר ותקווה. באנו לעצב ולגבש נתיבים חדשים־ישנים וללבן יחד שורה של נושאים העומדים בליבה של החברה בישראל: התיישבות, דמוקרטיה, התחדשות התורה, מקומן של נשים, חינוך פתוח, משנה כלכלית־חברתית, אחריות חברתית, מעורבות בחברה, יהדות התפוצות. באנו לעבוד! לפניכם התוצר הראשון, צידה להמשך הדרך. רוח הקיבוץ הדתי היא רחבה, זו קהילת קהילות גדולה ומגוונת. וזו השעה להניף את דגלנו המשותף גבוה ולומר: כאן ביתנו, בשדות ארץ ישראל. כאן נכתבת תורת ישראל במעשה ההתיישבות מחדש, ברוח הלחימה, באחווה ובשכנות, ובעיקר בשותפות וענווה. ו"ו החיבור אינה סיסמה ריקה, היא מחברת בין תורה ועבודה, בין התיישבות חקלאות וקהילה, בין חלקים שונים בעם. היא מייצרת ציר מאפשר, הנטוע בשדה. מקומו של הכנס היה סוד כוחו. זמנו – יום שיבת עלומים, שבוע למלאת ע"ז שנים לסעד. נמשיך ונקרא להשבת החטופים והחטופות, בהם שכנות ושכנים, מארג חיינו לא שלם בלעדיהם. נמשיך לחזק את אנשי כוחות הביטחון שממש כאן מעבר לגדר לוחמים בעוז, נשלח חיבוק של ניחומים לכל המשפחות השכולות בחברה הישראלית. מכוחן של אמונה ותורה נחוצה לנו התחדשות, "תורה חדשה", והתורה הזאת נכתבת בשדות הנגב בימים הללו ממש. ********************************************* עַכְשָׁו כְּמוֹ אֲוִיר לִנְשִׁימָה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים תּוֹרָה חֲדָשָׁה. עַכְשָׁו בְּתוֹךְ הָאֲוִיר שֶׁנִּגְמַר וְהַצַּוָּאר שֶׁנִּמְחַק אֲנַחְנוּ צְרִיכִים מִשְׁנָה חֲדָשָׁה וּגְמָרָא חֲדָשָׁה וְקַבָּלָה חֲדָשָׁה וַעֲלִיּוֹת נְשָׁמָה חֲדָשׁוֹת וּבְתוֹךְ כָּל הַשֶּׁבֶר וְהַמֶּלַח וְהֶחָרָבָה, עַכְשָׁו (הרב אלחנן ניר) Music by GP-Music (https://pixabay.com/users/gp-music-20199743/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) from Pixabay (https://pixabay.com/music/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) See omnystudio.com/listener (https://omnystudio.com/listener) for privacy information.

2. 

   5 Dec 2024

   קריאת כיוון - פרק 8: חזון יהודי־ישראלי למוסדות התורה

   הרב בני לאו וד"ר שרה עברון יחד עם הרב דוד ביגמן, ראש ישיבת מעלה גלבוע, והרבנית ד"ר אסתר פישר, ראש מדרשת עין הנצי"ב, משוחחים בפרק השמיני של ההסכת "קריאת כיוון" בחיבור שבין תורה לעם ישראל וכיצד משתקף לימוד התורה במציאות העכשווית. התורה ולימודה, שעמדו במרכז מערכת הערכים של העם היהודי במשך דורות רבים, ושמשקלם רב בעיצוב דרכם של היהודים היחידים והקהילות במשך הדורות – עומדים למבחן חדש עם שיבת עם ישראל לארצו והקמת מדינת היהודים. תנועת הקיבוץ הדתי ביקשה למצוא את החיבור בין תורת הדורות – דבר ה' לעמו - לבין החיים המתחדשים של עם ישראל, והניפה את דגל "תורה ועבודה". האתגר הגדול העומד בפני אוהבי התורה ולומדיה הוא למצוא את הנתיבים שיאפשרו את המשך השפעתה של התורה והקרנתה על דרכי החיים של העם היהודי ועל היהודים עכשיו. בכך אפשר יהיה להמשיך את מסורת הדורות בלבושים החדשים בני זמננו. באופן זה יינתנו לחיים היהודיים במדינת ישראל תנופה וחזון, סימון דרך ורוחב דעת, עם שורשים עמוקים בני דורות. השגת אתגר זה בלועה, משוקפת ומקרינה בערכי המשנה המאפיינים את מוסדות לימוד התורה של הקיבוץ הדתי, המאתגרים ומכוונים את הלימוד ונותנים תקווה למימוש החזון. בצד מחויבות שלמה להלכה - הקפדה על כנות ויושר אינטלקטואלי בדרכי הלימוד; עם שימת דגש על הלומד ועולמו האישי ונתינת מקום למרחב של ביטוי עצמי - מודגשות חובות האדם לזולתו ולמדינתו; דגש מרכזי הוא: נשים וגברים שותפים שווי־ערך בעולם התורה, לימודה והוראתה; ערך החירות העצמית ואפשרות הבחירה מצטרפים לאחריות אישית הן בלימוד הן ביחס לעיצוב השקפת העולם. בד בבד עם חוט השדרה הייחודי המוזכר לעיל, בית המדרש יהיה קשוב גם לקולות תורניים ולימודיים אחרים ויבקש להתעשר מהם ואולי אף להשפיע עליהם. לרוח רחבה ורבת רבדים זו יהיה משקל גם על דרך פסיקת ההלכה, שבצד הקפדתה על שמיעת הקולות השונים, ועל הדיוק של החיבור בין עושר ההלכה ועומקה לבין המציאות והיכרותה על מגוון פניה, היא אף תעדיף - ולפחות תגלה נטייה - להכרעה משותפת של לומדים מורי הוראה רבים. המטרה היא למצוא את הדרך להאהיב את התורה על לומדיה. לחשוף את היותה בת הברית של העם – אשת נעורים שאיתה יש לראות חיים משותפים. מפתח הוא במציאת השפה ההולמת ללימוד התורה בן זמננו. לימוד שיכיר לעומק ויבוא מתוך העולם הערכי־תרבותי־למדני העכשווי. לימוד כזה לא רק ייצור גשר ("תרגום" - בלשון מחודדת) בין התורה לעולם שלנו, אלא אף ימצה ויעשיר את החוויה הלימודית. הציפייה היא שמוסדות התורה ייתנו דעתם להנחלת התורה לכלל הציבור על רבדיו השונים (גיל, מגדר והשקפת עולם), ולעידוד העיסוק בתורה לאורך כל שנות החיים, ולא רק עד סיום שנות ה"חובה". זה מצריך (מלבד משאבים כלכליים) מציאת אמצעים לימודיים וחינוכיים להאהיב את התורה על לומדיה ולכוון את סדר החיים לאורה. בהקשר זה מושם דגש על לימוד תורה של נשים ולנשים. יש לצמצם פערים ולאפשר לבָנות מתחילת זמן לימודן וחינוכן נגישות למקורות היהדות ולהתמצאות בהם. הציבור נקרא לתת כתף ולעודד את לימוד התורה בכל מסגרות הקהילה והיחידים. משימות אלו מצריכות הכשרה של מורות ומורים המתמסרים לתפקידם ורואים בהוראה ובחינוך לתורה משימת חיים. הדבר מחייב גיבוי למבקשים ולמבקשות להרחיב את אופק לימודם ללימודים מתקדמים באופן שיוכלו להיות מוכשרים להנהגה תורנית. לשם מילויו של החזון יש צורך בבניית שיח מתמשך בין בית המדרש לבין האקדמיה ובינו לבין בתי מדרש אחרים – הן לשם התעשרות הדדית הן למציאת שותפים לדרך בקרב קהלים שאינם מצויים תחת המטרייה של הקיבוץ הדתי. ערכי היסוד של הקיבוץ ראויים להיות העורקים שבהם זורמת חיותה של התורה. נאמנות, פשטות, אהבת הבריות, אחריות ועמל כפיים, משמעת וחיבור למציאות החיים. אפשר שללימוד התורה הצומח מתוך עולם אמוני־ערכי זה ישנה חשיבות גדולה בימים אלה, ימי משבר חברתי וסכנה קיומית. אנו מאמינים שעם ישראל זקוק יותר מתמיד לחזון לימוד התורה כמו שהונח כאן. תורה הרואה את צורכי הפרט והכלל; מעמיקה שורשים ובו בזמן מגביהה עוף; רבת קשב ובעלת יכולת התחדשות, מאמינה בנצח ישראל וברוח האדם. Music by GP-Music (https://pixabay.com/users/gp-music-20199743/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) from Pixabay (https://pixabay.com/music/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) See omnystudio.com/listener (https://omnystudio.com/listener) for privacy information.

3. 

   5 Dec 2024

   קריאת כיוון - פרק 11: חינוך אמוני, מחויב ומאפשר

   הרב בני לאו יחד עם אשת החינוך ד"ר מירי שליסל, ועמרי עמירם מנהל בי"ס שק"ד דרכא, עוסקים בפרק 11 של ההסכת "קריאת כיוון" במערכת החינוך - בסיס לעתידה של כל חברה. מערכת החינוך מעניקה לתלמידים את ההזדמנות להתפתח באינטראקציה עם בני גילם, רגשית וחברתית; להיפגש עם מבוגרים משמעותיים המהווים דוגמה אישית; לעצב את זהותם ותפיסת עולמם מתוך לימוד, התמודדות ועשייה; לרכוש ידע, אהבת הדעת ויכולות לימוד שילוו אותם לאורך חייהם כבוגרים. בזמנים של מורכבות וקשיים, מתחזקת ביתר שאת ההבנה שהחינוך הוא תשתית מרכזית, ומורים איכותיים הם רכיב קריטי בחינוך התלמידים. במיוחד הדברים אמורים בחינוך השואף להגשמת אתגר השילובים בין אמונה, מחויבות ופתיחות. ולפיכך חשוב לנו, כחברה אמונית וערכית, לחזק את המערכת החינוכית שלנו, להצמיח בה מורים משמעותיים ולעגן את יסודותיה. להלן העקרונות שבהם נתמקד בקידום החינוך בקהילתנו: "כל ישראל ערֵבים" – בית הספר יהיה מקום של מפגש בין עולמות מגוונים המאפשר ללומדים להתפתח לצד חברים וחברות דומים להם ושונים מהם. בית הספר יעניק ללומדים תחושת קשר, ביטחון ושייכות, ומתוך כך יוכלו הלומדים להכיר את עצמם ולגבש את זהותם. בבית הספר יבוא לידי ביטוי ייחודם של כלל תלמידיו (תפיסתם הדתית, יכולותיהם הקוגנטיביות, כישרונותיהם ואישיותם) והללו ירכשו אחריות חברתית, יכולת פעולה וכלים להתמודדות עם מציאות החיים בהווה ובעתיד. "אהבת תורה ויראת שמיים" – בית הספר יחנך לאמונה, אהבת ה' וקיום התורה ומצוותיה כדרך חיים, מתוך יחס של כבוד למגוון המנהגים והמסורות של כל הלומדים. בית הספר יאפשר ללומדים להכיר מגוון של דמויות מופת, ולפגוש מנהגים ברוח מסורות שונות. בית הספר ישאף להביא לתלמידיו מגוון של קולות חינוכיים וחוויות רוחניות, שיאפשרו לכל אחד ואחת מהם נקודת חיבור ושייכות עמוקה לתורה. דרכי לימוד התורה וקיום המצוות בבית הספר יתבססו על בניית מעורבות ומחויבות של הלומדים לעולם הקודש, ויהוו בסיס לעיצוב זהותם הרוחנית והמעשית גם יחד. בית הספר יציע מגוון מסגרות העשרה תורנית מעבר ליום הלימודים, על מנת לאפשר העמקה בדרכים שונות, למעוניינים בכך. "ראשית צמיחת גאולתנו" – בית הספר יחנך באופן אקטיבי לאזרחות טובה ומחויבות למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מתוך כבוד ואמפטיה לאוכלוסייתה המגוונת, היהודית והלא יהודית כאחד. במקביל יעסוק בית הספר בהכרת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, ויחנך לשיח מתמשך ומכבד עם יהדות התפוצות, על מגוון זרמיה. "ללמוד וללמד" - חשיבות הלמידה כערך ורצינותה יבואו לידי ביטוי הן בלימודי הקודש והן במכלול תחומי הלימוד: הומניסטיקה, מדעים ואומנויות. חוויית הלמידה תיבנה על רלוונטיות ומשמעות, תעודד את הלומדים לחשיבה, בחירה, סקרנות ויוזמה, ותדרבן אותם להכיר בכישרונותיהם ולהגיע למיצוי יכולותיהם. האתגר הלימודי בבית הספר יותאם לצורכי הלומדים בו, מצטיינים ומאותגרים כאחד, והלמידה הבית־ספרית תוערך בדרכים מגוונות. "זכר ונקבה ברא אותם" - בית הספר יצמיח אנשים ונשים בעלי זהות ותודעה, כאשר האתגרים והציפיות מן הבנים והבנות יפתחו לפניהם עולמות והזדמנויות שוויוניות. במיוחד יושם דגש על שותפות מלאה ומאתגרת של בנות בתחום הקודש. בית הספר יאפשר בגילי היסודי להתחנך בכיתות מעורבות המעניקות יתרונות חברתיים, פסיכולוגיים וחינוכיים ללומדים. בהמשך הדרך, יש לאפשר להורים לבחור לחנך את ילדיהם, בהתאם להשקפתם, במסגרות נפרדות ומעורבות, הפועלות לאור אותם עקרונות. בית הספר יעסוק בהיבטים של צניעות וקשרים בין בנים ובנות, ממקום של כבוד, היכרות והערכה הדדית. "כולנו רקמה אנושית" - שלושה שותפים בתהליך הצמיחה: בית הספר, הבית והקהילה. בית ספר יפעל באווירה משפחתית־קהילתית, יסייע לתלמידים לפתח את עולמם ואת זהותם מתוך שיח בין שלושת המעגלים הללו, הדומה והשונה ביניהם, ויחזק את תחושת השייכות, האחריות ההדדית והאכפתיות. בית הספר יעודד את התלמידים להיות שותפים משמעותיים בפעילות בתנועות הנוער ובפעילות התנדבותית וחברתית מחוץ לבית הספר. היבטים מנהליים - המערכת הציבורית של החינוך הדתי תפעל כחינוך ציבורי פתוח לכול, ומחויב לכללי התחרות ההוגנת בין מוסדות, הכוללים אחריות לכלל התלמידים, שקיפות והגינות תקציבית, וקיומה של אכיפה. יוקפד על מתן מענה לגוונים השונים בהתאם לרצון מרבית ההורים, תוך הקפדה על יתרון גודלו של המוסד, מניעת פיצולים, פיקוח על תשלומי הורים ואחריות לכלל. החינוך הדתי יתוקצב בשווה לשאר מערכות החינוך הממלכתיות, אשר יתועדפו יחדיו על פני מערכות חינוך שאינן ציבוריות. Music by GP-Music (https://pixabay.com/users/gp-music-20199743/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) from Pixabay (https://pixabay.com/music/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) See omnystudio.com/listener (https://omnystudio.com/listener) for privacy information.

4. 

   5 Dec 2024

   קריאת כיוון - פרק 12: תרבות כפתח להתחדשות

   בפרק 12 של ההסכת "קריאת כיוון" משוחח הרב בני לאו עם היוצר נצר לאו ועם ד"ר שרה עברון על תפקיד התרבות בימינו. ברבות השנים היטשטש השילוב בין הרעיונות הלאומיים, הדתיים והאוניברסליים, שאפיין את רוח הציונות הדתית. תרבות ויצירה מהוות הזדמנות לחידוש רוח זו, תוך איחוד המסורת היהודית והזהות הציונית בעולם מודרני ואוניברסלי. לעומת ביסוס רוחני הגותי המציב עקרונות ברורים, יצירה ותרבות מייצרות שפה פנימית התומכת את הרוח באופן מתפתח. יצירה ציונית־דתית משלבת עולמות רעיוניים בהרמוניה, תוך ספיגה ממקורות יהודיים (התנ"ך, הספרות הרבנית, הפילוסופיה היהודית), היסטוריה (תולדות עם ישראל ומדינת ישראל), תרבות מודרנית (פרוזה, שירה, קולנוע, תיאטרון, ציור) ואתגרים עכשוויים (מודרניזציה, חילון, ריבוי זהויות). בעידן המודרני, התרבות עוברת שינויים ניכרים בשל התפתחות טכנולוגיות חדשות, גלובליזציה ותרבות פופולרית. שינויים אלה מציבים אתגרים אך גם הזדמנויות. יש ללמוד מגישתם הרציונלית של הדורות המייסדים של הציונות הדתית ותנועת הקיבוץ הדתי בפרט, ולהשתמש בהזדמנויות אלו לטובת המטרה הכוללת. כדברי הרב קוק: "על כל דור ללמוד את דרכי השימוש המשפיעות על הדור". באמצעות טכנולוגיות חדשות, שיתופי פעולה בינלאומיים ופתיחות לזרמים תרבותיים מגוונים, אפשר לחזק את התרבות שמקורה בחברה הדתית־לאומית ולהנגיש אותה לקהל רחב יותר. וכבר כתב חיים נחמן ביאליק: "אם נצליח, ע"י יצירת ערכים חדשים ומפעלי־תרבות, לעורר בלב העם את רגש הכבוד כלפי אלה שהביאו את כוחו לידי גילוי – יבואו אלינו גם אלה שעמדו עד כה מרחוק בשוויון נפש". האפשרות של היצירה והתרבות לבסס את הבניין שעליו אנו בונים את זהותנו הלאומית והדתית היא דרמטית. עלינו לגדל יוצרים, מוסדות תרבות והזדמנויות ליצירת רוח וביסוסה. הרוח לא נוצרת מתוך התגייסות אלא מתוך חידוד ערכים ועיבוד זהותי־חברתי עמוק, ופעולתה בשירות האקטואליה היא פעולה טבעית של צמיחה, כדשן מיטיב המאפשר את נביטת הזרע. הפעולות הבאות תסייענה למימוש הרעיונות הללו. חידוד רעיונותיה וערכיה של תנועת הציונות הדתית הקלאסית: כנסים, מאמרי דעה, הרצאות ואמצעים נוספים המבהירים את רעיונות התנועה לציבור הרחב. תמיכה ביצירה מקורית: קרנות תמיכה ביוצרים, פרסום מיזמי תרבות, קיום תחרויות והענקת פרסים, וביסוס מרחבים ייעודיים וחממות ליצירה מקורית. עידוד צריכה תרבותית: חשיפה ציבורית לעולמות תרבות ויצירה, ועידוד צריכה נכונה של תרבות. במות נרחבות ליצירה בכלי התקשורת, סיורים ומפגשים עם יוצרים ויוצרות. חינוך תרבותי: עידוד לימודי אומנות והטמעת ערכים של תרבות יהודית וציונית. קיום כנסים מחקריים בתחומים אלו, עידוד יצירתיות וחשיבה ביקורתית. שיתופי פעולה: יצירת שת"פים עם גורמים תרבותיים מחוץ לציונות הדתית - בישראל ובעולם - קיום אירועים משותפים, תוכניות דעת משולבות, והחלפת ידע וניסיון. פתיחות וקבלת האחר: טיפוח סובלנות וקבלת האחר, עידוד שיח פתוח והנגשת תרבות דתית־לאומית לקהלים מגוונים וחדשים. יש להדגיש כי המדדים לביצוע דרכי הפעולה מבוססים על ערכים ולא על פרמטרים סוציולוגיים. השאלה אינה הרקע הספציפי של היוצר, אלא האם היצירה שואבת מערכי התנועה הקלאסית ומרחיבה אותם. אתגרים והתמודדויות ההלכה היא מרחב בעל גבולות, ויצירה שואפת לחופש. בתוך המתח הזה, יצירה ציונית־דתית צריכה לפעול בהרמוניה עם הגבולות ההלכתיים והחברתיים הקיימים, כך שלא יהוו משוכות בלתי עבירות אלא זרזים לעומק, משמעות ועניין. ביטוי מוצלח של המתח הזה ביצירה הוא ביטוי מוצלח למהותה הבסיסית של הציונות הדתית. ניסוח של התרבות הציונית־דתית במונחי ערכים ולא במונחים סוציולוגיים יאפשר פריחה רוחנית במסגרת של ריבוי זהויות. הרוח הציונית־דתית צריכה לשאוף להוסיף אור בעולם, לזהות ולעקור נגעים של גזענות ואלימות, ולהצמיח נטעים טובים. ליצירה יש מטען אנרגטי עוצמתי, וביכולתה לפעול פעולה בעולם. עלינו לכוון את הכוחות הללו לנתיבים חיוביים של יצירה וצמיחה. המלצות נוספות בתחום הן הקמת פורום רחב לדיון בנושא התחדשות רוח הציונות הדתית, וגיוס משאבים לטובת חינוך וצריכת תרבות ברוח זו; עידוד מחקר אקדמי, סדנאות וכנסים בנושא רב־תרבותיות ודיאלוג בין־דתי, וכן חילופי סטודנטים בין מוסדות לימוד דתיים וחילוניים בתחום התרבות. העתיד של התרבות הדתית־לאומית נתון בידינו. התחדשות הרוח הציונית־דתית היא תהליך חיוני וחשוב. תרבות ענפה ותוססת תורמת לחיזוק הזהות הקהילתית, ומשמשת כלי חינוכי וערכי. באמצעות חיזוק מקורותיה, התמודדות עם אתגרים עכשוויים ופעילות במגוון תחומים, אפשר לקוות שרוח הציונות הדתית תמשיך להיות רלוונטית ומשפיעה בחברה הישראלית. Music by GP-Music (https://pixabay.com/users/gp-music-20199743/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) from Pixabay (https://pixabay.com/music/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) See omnystudio.com/listener (https://omnystudio.com/listener) for privacy information.

5. 

   5 Dec 2024

   קריאת כיוון - פרק 14: הרבנות הממלכתית בישראל - השבר והתיקון

   הרב בני לאו, ד"ר שרה עברון, הרבנית דבורה עברון והרב יצחק בן דוד משוחחים בפרק 14 של ההסכת "קריאת כיוון" בתפקיד הרבנות בימינו. לאורך הדורות תפקיד הרב פשט ולבש צורות רבות. עם השיבה לארץ, וביתר שאת עם קום המדינה, התעצבה הרבנות הראשית בארץ ישראל כגוף ממלכתי האמון הן על מערכת בתי הדין הרבניים הן על כלל שירותי הדת במדינת ישראל. חזון מקימיה אף שאף לכך שהרבנות הראשית תתפוס מקום של כבוד במערך ההנהגה הלאומית של מדינת ישראל. לצערנו, חזון זה רחוק ממימוש. הרבנות הראשית כיום סובלת מהתערבות פוליטית ומפלגתית, ומבעיות מבניות המביאות לערעור על מעמדה. בעיות אלו הובילו למרבה הצער לאובדן אמון של חלקים רחבים בציבור ברבנות הראשית. עם זאת, על פי מחקרים שנערכו לאחרונה, רוב גדול בציבור הישראלי מעוניין בקיומה של רבנות ראשית, אך כזו שתעבור תהליכים מהותיים של תיקון והתחדשות. מעבר לסנטימנט ציבורי זה, אנו מאמינים כי כשם שהכנסת מממשת את היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית (עקרון שלטון העם), וכשם שבג"ץ מממש את היותה של מדינת ישראל מדינה ליברלית (זכויות האדם וזכויות המיעוט), כך יש לרבנות הראשית תפקיד חשוב במימוש היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית המחוברת לשורשים ההיסטוריים של הקיום היהודי. הדברים הבאים מציעים כיוון לדמותה של הרבנות הממלכתית במדינת ישראל, באופן שיש בו כדי לשפר את אמון הציבור במוסד הרבנות, את הרלוונטיות שלה לציבור הרחב בישראל, ואת האיזון בין רבנות ממלכתית מרכזית לבין מתן מקום לאופי הייחודי של הקהילות, היישובים והערים במדינת ישראל. זהות הרבנים והליך הבחירה: אנו מציעים שכלל הרבנים המכהנים במשרות הרבנות הממלכתית במדינת ישראל, יכהנו מכוח השילוב בין שני עקרונות: הרבנות והציבור והסמכה מקצועית ממלכתית. עיקרון הרבנות והציבור: כשם שחברי קהילה כיום בוחרים את רבניהם, כך אנו מציעים שרבני ערים ייבחרו ישירות על ידי תושבי העיר (אחת לעשר שנים), או לחלופין בידי כלל נציגי הציבור המקומיים, חברי מועצת העיר או הרשות. הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית ייבחרו על ידי גוף שמורכב בעיקרו מהרבנים המקומיים שבחר הציבור. כמו כן, אנו מציעים שלפחות בחלק מדיוני מועצת הרבנות הראשית ישתתפו גם נציגי ונציגות ציבור מגוונים, וזאת בהתאם לנושאים ולשאלות שבהם עוסק הדיון. עקרון ההסמכה המקצועית הממלכתית: רבנים יוכלו להיבחר לתפקידיהם רק על בסיס תעודת כושר מתאימה שהוענקה להם על ידי הרבנות הראשית, המבוססת על תהליך ההכשרה שלהם כרבנים. ככלל, יוכל להיבחר לתפקיד רבני רשמי במדינת ישראל רק מי ששירת בשירות צבאי או לאומי. היה ותחליט בעתיד מועצת הרבנות הראשית, שנבחרה בדרך שתוארה לעיל, שגם נשים תוכלנה לכהן בתפקידים של רבניות או מנהיגות רוחניות – היא תוכל להסמיכן לתפקידים אלה. אנו קוראים לקידומו של תהליך זה ברבנות הראשית. הרכב הגוף הבוחר: נשים בכלל ונשים בעלות השכלה תורנית, כדוגמת מורות הלכה, בפרט, תהיינה שותפות בתהליך בחירת הרבנים, ובאופן שיוכל להיות מקובל גם על מועצת הרבנות הראשית הנוכחית (למשל שהגוף הבוחר לרבנות הראשית יהיה מורכב גם מכלל הנשים העומדות בראש מוסדות להשכלה גבוהה בישראל - מדרשות, אוניברסיטאות ומכללות - או לחלופין כאלו שמכהנות כחברות סגל באותם מוסדות, ושנבחרו על ידי ראשיהם). תפקיד הרבנות: תפקידו העיקרי של רב הוא בהנהגה תורנית, הלכתית ורוחנית של הקהילה. כמו כן, רב אמור להיות אמון על כל עניין הקשור בתמיכה ובליווי של האנשים החלשים ביותר בקהילה ובחברה. רב העיר יעמוד בקשר קבוע עם ראש העיר, מועצת העיר וראשי האגפים בעירייה, יכיר דרכם את הצרכים השונים בעיר ויהיה כתובת בעבורם להתייעצות, הן בשאלות הלכתיות הן בשאלות ערכיות וציבוריות. כמו כן עליו להיות בקשר הדוק עם רבני הקהילות והשכונות, ולהוות בעבורם דמות מנהיגותית. כדי למלא תפקיד זה בצורה המיטבית, אנו ממליצים להמיר את המבנה של מועצות דתיות במבנה חלופי שבו מחלקת שירותי דת או הרבנות היא אחת המחלקות של העירייה הפועלת בהובלתו של רב העיר, תוך סנכרון ושיתוף עם המחלקות הנוספות בעירייה. ברור שרב עיר כזה צריך להיות תלמיד חכם המעורב בדעת עם הציבור - כל הציבור, מהעולם החרדי ועד החילוני, ואולי אף לא יהודי - בעיר. אנו מאמינים שקידום תהליכי חקיקה שיממשו עקרונות אלה יכול להביא לתהליך הדרגתי אך יציב ומעמיק שעשוי להבריא את הרבנות הממלכתית בישראל, ולהתאימה לצביונה ולאתגריה של מדינת ישראל של היום. על יסוד תהליכי תיקון אלו נוכל בעזרת השם אף לשוב אט אט אל החזון המקורי, שעל פיו הרבנות הממלכתית בישראל לוקחת חלק חשוב במכלול המנהיגותי והרוחני של מדינת ישראל כולה. Music by GP-Music (https://pixabay.com/users/gp-music-20199743/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) from Pixabay (https://pixabay.com/music/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) See omnystudio.com/listener (https://omnystudio.com/listener) for privacy information.

6. 

   5 Dec 2024

   קריאת כיוון - פרק 9: לשבור את תקרת הזכוכית

   בפרק התשיעי של ההסכת "קריאת כיוון", עוסק הרב בני לאו יחד עם יפעת סלע, יו"ר אמונה, ומבשרת נבו, יו"ר אלומה, ב"מדד המגדר". מדד זה, המתפרסם בישראל כבר 11 שנה, בוחן את אי־השוויון בין גברים ונשים בתחומים רבים, בהם בריאות, השכלה, ביטחון, תעסוקה וכלכלה. קצב ההתקדמות הממוצע לצמצום אי־השוויון בישראל עומד על 1% בשנה, בשנת 2023, כל המדדים מראים כי המגמה שלילית. במדדים מסוימים, כגון השכלה, הצטמצמו הפערים כמעט לגמרי. עם זאת, אף ששיעור הנשים המשכילות זהה לשיעורם של המשכילים ואף עולה עליהם, יש פחות נשים מגברים בסגל האקדמי הבכיר. מבין כל המדדים, עומק אי־השוויון הגדול והיציב ביותר מצוי במדד העוצמה הפוליטית והכלכלית. הפער עומד על 61% לטובת גברים. רק 5 נשים משמשות בתפקיד שרות בממשלה הנוכחית, רק 26% נשים חברות בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, רק 2 מנכ"ליות מכהנות במשרדים ממשלתיים, 3 נשים יושבות בפורום מטכ"ל ואחת בקבינט הביטחוני. מיעוט נשים או היעדר נשים במוקדי כוח ממשלתיים, עסקיים וחברתיים, משפיע באופן ישיר על קבלת החלטות מדיניות. מטרתנו היא יצירת שוויון בין גברים לנשים בכל תחומי העשייה וההשפעה בישראל. הניסיון מלמד כי במקומות שבהם סומנו יעדים קונקרטיים לשינוי, תקרת הזכוכית נסדקה ונוצרה מציאות חדשה. הייצוג המרשים של 43% נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות הוא תולדה של חוק החברות הממשלתיות, הקובע כי בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוג שני המינים. החוק קבע את גבולות הגזרה, השטח הגיב בהתאמה. גם במקומות שבהם הייתה תקרה "הלכתית", שיח ענייני וממוקד־מטרה הניע תהליכים וחולל שינוי. כשלא היו פרטנרים לשיח ולא הייתה חקיקה ספציפית, נעזרנו בבית המשפט להחיל את השוויון הקבוע בחוק שיווי זכויות האישה ובחוק לשוויון הזדמנויות בעבודה. במקביל לתנועה מלמעלה, יש לפעול גם בשטח ולעודד נערות ונשים לחלום ולהאמין ביכולתן להשתלב בעמדות מפתח בכל תחומי החיים. הענקת ידע, כלים אישיים וקבוצתיים, הכשרה מקצועית וליווי בהתמודדויות על תפקידים, תגביר את תחושת המסוגלות של מתמודדות נשים. כך מונו לראשונה בהיסטוריה של העולם היהודי טוענות רבניות לבתי הדין הרבניים ומשגיחות כשרות, ונשים בעולם הדתי פרצו את הדרך לעולמות החוכמה וההלכה, נבחנות במבחנים מקבילים למבחני ההסמכה לרבנות ועוברות אותם בהצלחה. קהילות הכתירו באופן מקומי רבניות כמובילות בהנהגה התורנית בבתי כנסת. נשים ממונות למועצות דתיות, וחיילות, גם דתיות, מסיימות קורס טיס. נשים דתיות בודדות עומדות בראש חוגים באקדמיה ואף בעמדות בכירות במגזר העסקי ובמערכת החינוך הציבורית, ובשנת 2021 - לראשונה בהיסטוריה של התנועה המיישבת - מונתה לה מזכ"לית אישה, ופריצת הדרך הזו מתחוללת דווקא בקיבוץ הדתי. בשנים האחרונות הגיעו נשים לקצינות בדרגת תת־אלוף בצה"ל. המסקנה המתבקשת היא כי השינוי אפשרי, ויש לפעול למסה קריטית של נשים בעמדות השפעה. מאסה שתייתר את התוכניות לעידוד נערות ונשים שנדרשות עתה. ועד שהברור מאליו יקרה, עלינו לפעול אקטיבית על בסיס תוכניות עבודה עם מטרות ולוחות זמנים, ולהגיע ליעדים כמותיים ואיכותיים בייצוג נשים במוקדי השפעה. חינוך הוא הבסיס לשינוי. יש להנחיל שפה שתעודד בנות לחלום ולהגשים; בחברה מעורבת יש לנקוט לשון פנייה ספציפית לילדות ולנערות על מנת להגדיל את המעורבות שלהן והשתתפותן בקבוצה. לצד זה יש להשקיע בחינוך הבנים והבנות לשותפות בכל תחומי החיים, כולל גמישות בתפקידים המסורתיים שאליהם חונכנו, כדי לאפשר צמיחה של נשים בלי לאיים על התא המשפחתי. הכשרת השטח תתבצע באמצעות תוכניות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות לנערות, צעירות בשירות לאומי, חיילות וסטודנטיות. המסרים המרכזיים יהיו עידוד למצוינות בכל תחום שבו הן בוחרות לממש עצמן. הגברת מגמות לימוד ויוזמות טכנולוגיות, מדעיות וכלכליות, תהיה מנוף להשתלבותן במוקדי קבלת החלטות. עידוד נשים לתחומים אלה חשוב גם על רקע ייצוג החסר המובנה שלהן במערכות הביטחון, שהן "יצואניות" של נציגים בשולחנות קובעי המדיניות. לצד רכישת ידע ומיומנויות, יש להכיר ולהנכיח לצעירות מודלים של סיפורי הצלחה נשיים מדיסציפלינות מקצועיות מגוונות, ופיתוח תוכניות מנהיגות ורשתות פעולה שיהיו מכפיל כוח ויגדילו את השפעת חברותיהן על החברה כולה. תוכניות המנהיגות והרשתות ינחילו ערכים ושפה שתסייע למנהיגות העתיד להגיע לפסגות מקצועיות ומנהיגותיות ברמה האישית, הקהילתית, הדתית־לאומית והכלל־ישראלית ויאפשרו תהלכי אינקובציה ופיתוח של פרויקטים ומיזמים משותפים. Music by GP-Music (https://pixabay.com/users/gp-music-20199743/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) from Pixabay (https://pixabay.com/music/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) See omnystudio.com/listener (https://omnystudio.com/listener) for privacy information.

7. 

   5 Dec 2024

   "קריאת כיוון - פרק 4: "חביב אדם שנברא בצלם

   הרב בני לאו עם ד"ר גילי זיון והרב יעקב נגן עוסקים בפרק הרביעי של ההסכת "קריאת כיוון" באירועי 7 באוקטובר, שהעמידו אותנו במבחן גם באשר ליחסנו למיעוט הלא יהודי שבתוכנו. מחבלי חמאס פעלו מתוך אמונה דתית והשתייכות לאומית מובהקת, מה שיצר מתח גם בתוך ישראל פנימה, והעיר תחושות של איום ופחד מפני האחר הלא יהודי. לנוכח זאת, נבקש להדגיש מושכלות יסוד. מעצם הגדרתה הכפולה של מדינת ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית" מתחייב יחס מכבד ושוויוני לאזרחי המדינה שאינם יהודים, הן מצד היותה יהודית הן מצד היותה דמוקרטית. קביעה זו מתבססת על האמונה והמוסר, על ההלכה ועל יסודותיה החוקתיים של מדינת ישראל. הבסיס האמוני והמוסרי: האמונה כי כל בני האדם הם ברואיו של הא־ל מחייבת אותנו מבחינה מוסרית להגנה על חייו של כל אדם שאינו מסכן את חיינו. לפיכך נפעל למען חיים הוגנים וראויים בעבור כל אחד ואחת בלי קשר לדתם. ידוע מאמרו של ר' עקיבא: "חביב אדם שנברא בצלם [ ...] שנאמר: כי בצלם א־לוהים עשה את האדם" (מסכת אבות ג, יד). וכבר הורה הרב קוק: "אי אפשר כלל לבוא לידי רום הרוח [...] ללא אהבה פנימית מעמקי לב ונפש להיטיב לעמים כולם, לשפר את קנייניהם ולאשר את חייהם" (מוסר אביך צד). הבסיס ההלכתי: התורה תובעת מאיתנו הגינות כלפי מי שאינם בני עמנו הגרים במחיצתנו: "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ. כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱ־לֹהֵיכֶם" (ויקרא, יט, לג-לג). ה"גר" שבתורה, המכונה "גר תושב" בפי חז"ל, מקביל במציאות חיינו לאזרח החי עימנו שאינו יהודי, ועליו כתב הרמב"ן: "שנצטווינו להחיות גר תושב להציל לו מרעתו [...] ואם היה חולה נתעסק ברפואתו", ומובן ש"אסור להונותו ולכבוש את שכרו" (מסכת גרים פרק ג). על "גרי תושב" של ימינו כתב הרב קוק: "העיקר כדעת המאירי, שכל העמים שהם גדורים בנימוסים הגונים בין אדם לחברו הם כבר נחשבים לגרים תושבים בכל חיובי האדם". הרב הרצוג פסק שיחס שוויוני לגוי במדינה היהודית מתחייב מכל אלו, והיפוכו, מהווה חילול השם. המקורות המחשבתיים וההלכתיים בנושא היחס ללא יהודים מציעים מנעד רחב של עמדות. חלק ממשימת הדור של הוגים ופוסקי ההלכה הוא להציע בפני הריבונות היהודית המתחדשת את הפנים המאירות והמכילות של המחשבה וההלכה. הבסיס החוקתי: במגילת העצמאות נכתב: "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין". המגילה מפרטת באשר לאזרחים הערבים: "אנו קוראים [...] לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה". הרב עמיטל אף קבע שיש תוקף הלכתי להכרזת העצמאות ובהפרתה יש משום חילול השם. חובת השוויון כלפי כלל אזרחי המדינה הוכרה בישראל באופן נרחב מאז הקמתה. "מדינה יהודית" פירושה שמדינת ישראל היא המדינה שבה היהודים מממשים את זכותם להגדרה עצמית כיהודים, גם במרחב הציבורי. השוויון המדובר אמנם אינו חל על זכויות לאומיות, אך היחס לפרט חייב להיות שוויוני. חובה עלינו ליצור בסיס לחיים משותפים שאין בהם יחסי אדנות בין כל אזרחי המדינה. דווקא בימים קשים אלה, נוכחנו בשותפות אזרחיה הלא יהודים של המדינה בהגנה על ביטחונה ושלומה. ברוח זו נציין כי מעמדם של אזרחי ישראל שאינם יהודים איננו מנותק ממחויבותם האזרחית למדינת ישראל. לכן לצד ההקפדה על שוויון בזכויות אזרחיות יש לבחון מתווה שיציע פתרון של שותפות בנטל במסגרות שונות. אנו רואים חשיבות גדולה בחיזוקה של שותפות אזרחית הגונה וצודקת בין אזרחי ישראל היהודים לאזרחי ישראל הערבים. כדי להגיע לכך נציע לפעול בכמה ערוצים, בהם: קידום מאמץ מחשבתי־הלכתי היוצר שיח מחודש בנושא היחס ללא יהודים בישראל; הגברת החינוך לסובלנות בתוך מערכת החינוך; הגברת השותפות האזרחית בין אזרחי המדינה, יהודים ושאינם יהודים. ד"ר יהודה בן־דור, הרב יהודה גלעד, הרב שלמה וילק, ד"ר גילי זיוון, הרב יעקב נגן, הרבנית ד"ר חנה פרידמן, ד"ר שוקי פרידמן Music by GP-Music (https://pixabay.com/users/gp-music-20199743/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) from Pixabay (https://pixabay.com/music/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) See omnystudio.com/listener (https://omnystudio.com/listener) for privacy information.

8. 

   5 Dec 2024

   קריאת כיוון - פרק 3: על התורה ועל הדמוקרטיה - חינוך יהודי שמחובר למדינה

   הרב בני לאו עם הרבנית ד"ר יפה גיסר ושלום ווייל עוסקים בפרק השלישי של "קריאת כיוון" בהתבוננות בדמוקרטיה הנהוגה ברוב מדינות המערב - כזו שמציגה ערכים ליברליים המבוססים על "חירות" ו"שוויון". אבות הליברליזם למדו מהתורה והמסורת היהודית את מושג החירות הלאומית והפרטית, בעקבות הסיפור המכונן של יציאת מצרים וערך היציאה מעבדות לחירות. את מושג השוויון הם למדו מתוך התבוננות מוסרית פורצת דרך על כלל החברה האנושית, התבוננות היונקת מתוך התורה, שבה הפרט כפוף למערכת חוקים של הגבלות ומצוות, אך כל פרט "נברא בצלם אלוקים". בשל כך התורה דורשת מאיתנו להגן על החלש והשקוף בחברה, כמו הגר היתום והאלמנה. מבין שיטות השלטון הקיימות היום, השיטה הדמוקרטית מצליחה באופן הסביר ביותר לגלם בתוכה (בהיעדר נבואה או מקדש) את מרב האיזונים והבלמים. הדמוקרטיה היא צורת שלטון מדינית המאפשרת לרוב להביא לידי ביטוי את מאפייני תרבותו, רצונו וחירותו הלאומית, תוך התחשבות בחירות הפרט ובזכויותיו, ומתוך שוויון בין כלל האזרחים במדינה. אנו מאמינים שהערכים הליברליים הם חלק מהותי ויהודי בזהותנו, כיהודים הנאמנים למקורותינו. מדינת ישראל היא יהודית, וממילא היא מבקשת להיות גם דמוקרטית. בעת הקמת המדינה עסקו מנהיגינו הלאומיים והתורניים רבות בעיצוב דמותה הלאומית של המדינה היהודית החדשה והמתהווה. הרב יצחק הרצוג, ממייסדי הרבנות הראשית, והנשיא הראשון חיים ויצמן, ראו הכרח בחיבור שבין היהדות לשיטת השלטון, מפני שהם ראו כיצד הדמוקרטיה והליברליזם הן הדרך הראויה להתגלמות ערכי התורה במדינת ישראל. כך ראו זאת רבים מגדולי ישראל וממנהיגיה בשנות הקמת מדינתנו והתהוותה, כפי שעולה מתוך מגילת העצמאות שנכתבה "על יסודות החירות הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל". אומנם, ככל הנושאים המרכזיים שבתורה ביהדות ובפילוסופיה המדינית, תחומי הקודש והלאום והתחום האנושי הם מורכבים ורגישים ולעיתים גם מתנגשים. ראוי שהאיזון יתברר מתוך אחריות עמוקה לעתיד המדינה, על ידי לימוד עומק של הצדדים והסוגיות, והולכה אחראית על ידי הנהגה קשובה ועמוקה. אנו סבורים שהחינוך הוא האופן הנכון ביותר לעסוק ביחסי הגומלין ובאיזונים הראויים לתחומים אלו בתוך הציבור הדתי. העולם היהודי היה הראשון שחרט על דגלו באומץ את ערך עמל הלימוד, חשיבות החינוך וההשכלה, וממילא העם היהודי כונה "עם הספר". אנשי החינוך הם השלוחים והשותפים של הבית והקהילה האמונים על החינוך הערכי, על השפה והכלים, וגם על המורכבות העדינה והדרך שבה פוסעים בין האידיאל הרצוי לבין מציאות החיים. אנשי החינוך יובילו כדרך חיים יהודית וכדוגמה חיה ומכוננת באמצעות כלים דמוקרטיים שיח קשוב, שיש בו כנות ויושר, תווך לקבלת עמדות שונות, עמידה נכוחה מול סתירות, וסבלנות לתהליכים ארוכים ומשמעותיים. בשנות הקמת מדינתנו ראה הציבור הדתי את תפקידו כגורם אידיאולוגי וחברתי המלכד ומניע לכתיבת חוקה ואתוס יהודי־לאומי, לחיזוק ערכי הלאום ולחיבור שבטי ישראל. ברוח ערכי הציונות הדתית, נבקש לשוב ולהזמין את אחינו בני החברה הישראלית להעמיק אל יסודות היהדות - וממילא הדמוקרטיה, לכבד את הכרעת הרוב ולשאוף להכרעות מהותיות ברוב משמעותי, לשמור ולגונן על זכויות המיעוט והשוויון של כלל האזרחים, לכבד את מוסדות השלטון ונהליו, לפעול להתרחקות מכל כפייה, לשמוח במגוון של שבטי ישראל תוך בירור המחלוקת באופן שהוא לשם שמיים וברוח היהדות. עלינו כדתיים וכישראלים להעמיק את אחיזתנו בחינוך יהודי כן, צנוע, מחובר, ישר ואמיץ, חינוך שיאפשר לנו להיות מחוברים לרשות הרבים, לאומתנו ולמדינתנו, כמדינה יהודית ודמוקרטית. Music by GP-Music (https://pixabay.com/users/gp-music-20199743/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) from Pixabay (https://pixabay.com/music/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) See omnystudio.com/listener (https://omnystudio.com/listener) for privacy information.

9. 

   5 Dec 2024

   קריאת כיוון - פרק 10: לשוב אל הפריפריה החברתית

   הרב בני לאו, נחמיה רפל מקבוצת יבנה וד"ר בני פישר, דע"ת, עוסקים בפרק העשירי של ההסכת "קריאת כיוון" בפערים בתוך החברה הישראלית, שהולכים וגדלים בשנים האחרונות עד כדי קרע בעם. במצבים שכאלה האוכלוסיות החלשות הן הראשונות שנפגעות. החברה הציונית־דתית, במובנים מסוימים, היא חברה פריווילגית. יש לנו זרם חינוך משלנו, יישובים הומוגניים שתושביהם בצלמנו ובדמותנו, ואלה – בין היתר – מסייעים לנו לשמור על זהותנו, ולמצב אותנו בדרך כלל בצד "החזק" של החברה הישראלית. אחד המאפיינים הבולטים של אנשי הציונות הדתית וקהילותיה הוא היכולת להשתלב בחברה הישראלית, ולהיות מובילים בתחומי החיים השונים, או כפי שאמר יוסף בורג: תפקידנו להיות המקף שבין הציונים לדתיים, מקף שכל מהותו הוא חיבור בין הערכים השונים לצד שמירה על אורח חיים דתי. בשנים האחרונות משהו השתבש במחוזותינו, והתמעטו בתוכנו אלה השומעים את מצוקתו של  "האחר", בעיקר בתחומי החינוך והטיפול, תוך כדי עשייה מבורכת בתחומים שונים. אנו שואפים להציף את האתגרים של החברה הישראלית ביחס לאוכלוסיות מוחלשות, ולהפנות זרקור אל הציונות הדתית ברוח הקיבוץ הדתי. במובנים מסוימים להשתדל "להחזיר עטרה ליושנה", ולרכז את תשומת הלב במשימות ובאתגרים העומדים לפנינו - מתלמידים המתקשים להשתלב במערכת החינוך הנורמטיבית, דרך ילדים ונוער בסיכון בפנימיות הרווחה ובבתי הספר של החינוך המיוחד, ועד עולמות בריאות הנפש - אוכלוסיות שיש הקוראים להן "השקופים". נקדים בכמה נתונים: קיים חוסר משווע בכוח אדם איכותי בבתי הספר המיוחדים ובפנימיות לנוער בסיכון; חסרות מסגרות הנותנות מענה למצוקה בתחומי בריאות הנפש, בעיקר במגזר הדתי והחרדי; עולים חדשים, בעיקר מאתיופיה וממדינות חבר העמים, מתקשים להשתלב בקהילות החינוך של הציונות הדתית (יש שבתי הספר אינם מעוניינים לקלוט אותם בשל הספק ביחס לזהותם היהודית כעולי חוק השבות וחוק הכניסה). נוסף על אלה, מערכת החינוך הדתי, בשל ההומוגניות שלה, כמעט אינה נחשפת לאוכלוסיות "אחרות". לנוכח הדברים הללו אנחנו מציעים כמה פעולות שעשויות לשפר את המצב. "פתחו את השער" - ביישובים הקהילתיים ובקיבוצים מדירים במודע ושלא במודע אוכלוסיות שונות. נדרש מאיתנו לפתוח את הלב ואת הדלת וליצור קהילות מגוונות יותר. את שנת י"ב בישיבות, באולפנות ובתיכונים אפשר להפוך לסוג של שנת שירות (אפשר לרכז את רוב הבגרויות בכיתה י"א), כדוגמת פרויקט של"ף וגרעיני עודד בעבר. מוסדות החינוך העל־יסודי בציונות הדתית יתחברו לארגונים ולמוסדות לילדים ונוער בסיכון (לקהילות מתויגות מהפריפריה החברתית) וייבנה קשר הדדי, שבסופו של דבר יעודד את בוגרי המוסדות להשתלב בעשייה חינוכית עם אוכלוסיות אלה. דרישה ממערכת החינוך הממלכתית־דתית לשלב אוכלוסיות אלה במסגרות החינוך של הציונות הדתית כבר מגני הילדים, תוך תגמול מתאים וציון לחיוב של קהילות החינוך הפועלות בתחום. דרישה מהממסד להקים מוסדות חינוך וטיפול לאוכלוסיות מוחלשות סמוך ליישובים ולקהילות שלנו, לדוגמה: כל יישוב מאמץ מסגרת קיימת או מקים מסגרת חדשה. כבר היום יש קהילות כאלה בחלק מהקיבוצים והיישובים. הכרה בעבודה עם אוכלוסיות מוחלשות כ"עבודה מועדפת" לבוגרי ובוגרות שירות. נפלאות הגיל השלישי: שילוב גמלאים במסגרות החינוך והטיפול, כולל מגורים במקומות שזקוקים להם. מדובר באוכלוסייה מקצועית שתעניק מהידע והניסיון שלה. ארגוני השמה פועלים כיום, ויש למסד את הגופים שפועלים בתחום. העלאת שכר הצוותים שעובדים במסגרות הפועלות עם אוכלוסיות מוחלשות, כגון פנימיות, משפחתונים, בתים לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, הוסטלים וכדומה. השכר כיום נמוך ואינו הולם את גודל המשימה. נדרשת הסדרה והכרה של המדינה במעמד המדריך, כדוגמת מורה בישראל. יצירת מסלול אקדמי ותוכניות מנהיגות שיכשירו את עובדי החינוך והטיפול הלא פורמליים, ייתנו כלים ייחודיים לעבודת המדריך, תוך שילוב מעולמות הטיפול, בריאות הנפש, החינוך, הניהול והייעוץ הארגוני. התוכנית צריכה להיות יוקרתית, ממותגת, ובעיקר מחוברת לשטח ולנעשה בארץ ובעולם בתחומים אלה (פרקטיקום והנחיה אישית תוך כדי העבודה). יצירת "מעבדה חברתית" ולצידה לובי ציבורי שיעודד את הממשלה, יזמים ופילנתרופיה לפיתוח יוזמות חדשניות בתחום. המקום ירכז אנשי מקצוע מתחומי הניהול, יועצים כלכליים ואנשי מקצוע בתחומי הטיפול והחינוך. אנו קוראים – לעצמנו – לשוב להוביל בתחומים אלה. יכולת ההכלה והשילוב יהפכו אותנו לאנשים טובים יותר, רגישים יותר, חומלים יותר, ובעיקר לסמָן של קהילה בעלת רגישות חברתית הדורשת מעצמה ומהחברה כולה פרו־אקטיביות בתחומים אלה. Music by GP-Music (https://pixabay.com/users/gp-music-20199743/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) from Pixabay (https://pixabay.com/music/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) See omnystudio.com/listener (https://omnystudio.com/listener) for privacy information.

10. 

    5 Dec 2024

    קריאת כיוון - פרק 6: תנועת ההתיישבות – הדור הבא

    בפרק השישי של ההסכת "קריאת כיוון" עוסקים הרב בני לאו וד"ר שרה עברון יחד עם פנחס וולרשטיין ואמיתי פורת בהתיישבות כדרך לביסוס הריבונות. המשימה היא לאומית, וככזו איננה יעד של הציונות הדתית בלבד. הציונות הדתית חייבת להיכנס תחת האלונקה כחלק ממהלך גדול של כלל הבית הלאומי ובלי חשבון מה חלקה באוכלוסייה. לקראת הקמת המדינה נשאו התנועות הקיבוציות בנטל תקומת המדינה בלי התאמה לחלקם באוכלוסייה. גם בימים אלה הן משמעותיות ביישובי עוטף עזה וביישובי המפונים בגליל. חובה לאומית להחזיר את היישובים למקומם, לשמור על אופיים, לחזק אותם ולהגדילם מעל ומעבר לגודלם שלפני השבת השחורה. על ההיתר ההלכתי לצאת בשבת חמושים בנשק ביישובי סְפר גם על "עסקי תבן וקש", אומר רש"י: "יוצאין עליהם שמא ילכדוה ומשם תהא נוחה הארץ להיכבש לפניהם". חזרת היישובים ובעוצמה היא משימה לאומית. מה צריך להיות מקומה של הציונות הדתית במהלך ההתיישבות, מעבר לעשייה ביהודה ושומרון ובקעת הירדן? חיזוק היישובים הדתיים הוותיקים בעוטף, וכל קיבוץ לא דתי שיבקש מיוזמתו את השתתפותנו, כדוגמת כרם שלום. הקמת היישוב הקהילתי המעורב אופיר (חנון), במועצת שדות נגב. חיזוק הערים החשובות באזור העוטף – שדרות, נתיבות ואופקים, על ידי התיישבות נוספת, מצטרפת, המתנהלת בענווה כלפי האוכלוסייה הוותיקה. התיישבות בחבלי ארץ נוספים מתוך הסתכלות על צורכי המדינה לטווח ארוך, כדוגמת חבלי ארץ שהאוכלוסייה היהודית הקטנה בהם עלולה להפוך אותם לארץ גזרה. עיבוי ההתיישבות באזורי הספר אינו נובע רק מסיבות ביטחוניות אלא גם מסיבות דמוגרפיות וחברתיות. עידוד הקמת חוות חקלאיות לתפיסת שטח. התיישבות בחבלי ארץ נוספים לב הגליל - ייהוד הגליל כמשימה לאומית: ב־15 השנים האחרונות חל בלב הגליל שינוי דמוגרפי, והיהודים, שהיו 25% מתושבי האזור, מהווים כיום רק 14%. אזור לב הגליל מתוחם בין כביש 85 בצפון לכבישים 77 ו־79 בדרום, ובין כביש 65 במזרח לכביש 70 במערב. אין באזור ערים יהודיות ויש רק כמה עשרות מצפים שהוקמו בשנות ה־80.פער הגידול נובע בין היתר מיחס המדינה להתיישבות באזור זה. מכיוון שלב הגליל אינו נחשב אזור בעל עדיפות לאומית, דרישות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מההתיישבות היהודית מקשות על קליטת צעירים באזור. הדור הצעיר מבקש ליצור יותר יישובים מעורבים לדתיים ולחילונים ומומלץ לפעול בכיוון זה. כדאי לבחון שיתוף פעולה של התנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי עם התנועות המיישבות, להקמת מסגרות התיישבות כאלו. אזור מבואות ערד – הקמת גוש התיישבות שיחצוץ בין דרום הר חברון למרחב הבדואי: קיימת תוכנית של המדינה להקמת יישובי מבואות ערד. התוכנית מציעה הקמה של חמישה יישובים כפריים בבקעת ערד. מתוך יישובים אלה, יישוב אחד מיועד לאוכלוסייה הבדואית. כל אחד מהיישובים היהודים אמור לכלול 500 יחידות דיור וצפי האוכלוסייה שלו הוא 1,800 נפש. העיר ערד עצמה תשמח לעיבוי ההתיישבות הדתית־לאומית בה. בעיר של קרוב ל־30 אלף איש פועל כיום רק בית ספר ממלכתי־דתי אחד ובו כמאתיים תלמידים בלבד. עיבוי העיר ערד וחיזוקה חשובים לעתידו של כל האזור. כיום ערד היא היישוב היהודי היחיד על ציר 31 בין באר־שבע לים המלח. יישוב ערי הספר בדרום ובצפון הליכה להתיישבות משימתית ולאומית בערי הספר התבטאה בעבר בגרעינים משימתיים ליישובים כגון שדרות, ירוחם, עכו, נוף הגליל וקריית שמונה. באפשרותנו לפתח כלים נוספים אשר יאפשרו לצעירים להצטרף למגורים בערים הללו וביישובים עירוניים נוספים כדוגמת כרמיאל (ראוי לציין שכבר היום כ־10% מתושבי כרמיאל אינם יהודים). אחת הדרכים להבאת צעירים לאזורי הספר, בין לערים ובין ליישובים הכפריים, היא חיזוק מסגרות לצעירים כמו מכינות קדם־צבאיות, מדרשות וישיבות. חיזוק המסגרות הללו עשוי לייצר שאיפה בקרב התלמידים/חניכים לחזור לאזור לאחר סיום שירותם הצבאי או הלאומי. צעירים המגיעים למכינה או למדרשה באזור עדיפות לאומית, שיאומצו על ידי משפחה מארחת ובהמשך יקבלו נקודות זכות במוסד אקדמי סמוך, יש סיכוי שבשלב הבא של חייהם יבקשו להתגורר באותו חבל ארץ. קיים גם מאגר גדול של בני הגיל השלישי שמעוניינים לתרום לחיזוק ההתיישבות - במסגרת "שנת שירות" למבוגרים או כהתיישבות של גרעין מבוגרים בערי הפריפריה. Music by GP-Music (https://pixabay.com/users/gp-music-20199743/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) from Pixabay (https://pixabay.com/music/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) See omnystudio.com/listener (https://omnystudio.com/listener) for privacy information.

11. 

    5 Dec 2024

    קריאת כיוון - פרק 7: מציבים יעדים להגשמה

    הרב בני לאו וד"ר שרה עברון עם שרון בריק דשן, מנכ"לית קולך נאמני תורה ועבודה, וצדוק דורלכר מנכ"ל חקלאות בעמק, עוסקים בפרק השביעי של ההסכת "קריאת כיוון" בהגשמה בקרב הציונות הדתית. מראשית ימיה שאפה הציונות הדתית לחיי הגשמה כדרך חיים, שמשמעותם חיבור ומעורבות בחיי כלל האומה, לטובת תרומה לעם ישראל ולארץ ישראל, וראיית צורכי היחיד והציבור על בסיס ערכי תורה ועבודה. בשנים שבהן גדלים ומתעצבים הצעירים והצעירות בישראל, הולך ומתמלא סל הערכים שלהם בהתאם לתפיסות חינוכיות רוחניות ערכיות וחברתיות, שאליהן הם נחשפים בבית, בקהילה, בבית הספר, במוסדות העל־תיכוניים ובתנועות הנוער. יש ליצור עבורם נתיבי הגשמה, שישלבו בין בסיס אידאולוגי ערכי ובין מימוש עצמי ודרך חיים. כל צומת דרכים שיפגשו בו מעתה וההחלטות שיקבלו בו, יהיה מבחן לחינוך שהונחל להם בבית ומחוצה לו. כל בחירה תשפיע על העתיד הקרוב והרחוק מבחינה רוחנית ומעשית. ההחלטות שמתקבלות הן מימוש רעיון ההגשמה באפיקים העצמאיים והלאומיים, ויש בהן מתן מענה לאתגרי השעה הגדולים. כך, היום, בעת מלחמה ומשבר ישראלי ובתקופה של קיטוב חברתי, אנו רואים בצעירים ובצעירות מפתח לעתיד המדינה והזדמנות ליצירת שינוי ותקווה. כל זאת בזכות הבחירות שיקבלו ביחס ללימוד קדם־צבאי, שירות, רכישת השכלה, תעסוקה במגזרים השונים, התיישבות קהילתית במרכז ובפריפריה ועוד. הבחירות הראשונות של הבוגרים עשויות להשפיע על הניעות (מוביליות) החברתית של כל אחת ואחד מהם ועל היכולת למצוא את מקומם במגזרים הפרטיים והציבוריים, בתחומי התעשייה, האקדמיה, החינוך, החברה והביטחון, מתוך תודעה ערכית ותפיסת הצרכים הלאומיים, כבעלי משקל ומשפיעים בכל בחירה במהלך הדרך. קבוצת צעירים זו, שגדלה על ערכי יהדות וחברה, תורה ועבודה, ושעתיד המדינה בידיה, תוכל לקיים בחירות מיטביות בתנאי שיהיו פתוחות לפניה מספיק אפשרויות המנגישות מידע, מציעות הכוונה, מקנות כלים וכוללות ייעוץ, שיבטיחו את אופן קבלת ההחלטות ואת מיצוי הפוטנציאל האישי ביחס לצורכי הכלל. שילוב זה של כל הבוגרים והבוגרות בחברה הדתית, היהודית והישראלית, יצעידו קדימה את מדינת ישראל ויבטיחו את איתנותה בשנותיה הבאות. בדיון בכנס סעד השתתפו חמישה ארגונים מובילים ובעלי השפעה והניחו את תפיסתם ביחס לדרך להגשמה. הקיבוץ הדתי – חיי הגשמה מתקיימים ביומיום בקיבוצים, באחיזה באדמת ארץ ישראל ובתורת ישראל. בנוסף, התנועה מפעילה תוכניות לימוד במוסדות הרוח התנועתיים: ישיבה, מדרשות ומכינות קדם־צבאיות, וכן תוכניות לקליטת עלייה וגיוס לצבא, שהן הגשמה של ערכי בסיס בציונות הדתית. בני עקיבא – אפיקי הגשמת ערכי התנועה מתאימים באופן אישי לכל בוגר ובוגרת, ומשלבים עשייה ציבורית בהתאם לצורכי המדינה, בנאמנות לערכי תורה ועבודה, וזאת באמצעות תוכניות שנת שירות, גרעיני נח"ל, שירות לאומי, כפרי סטודנטים וקהילות בוגרים. מועצת המכינות, "בארצנו" – התנועה מובילה ומכוונת את הבוגרים והבוגרות של המכינות הקדם־צבאיות, המייצגים את המגוון הישראלי על מגזריו, למעורבות ולהשתלבות בליבת העשייה הציבורית, הביטחונית, החברתית והלאומית של המדינה, להובלה ולחיזוק חוסנה של מדינת ישראל. יעדי ההגשמה המרכזיים של "בארצנו" הם המגזר הציבורי, הביטחון, ההתיישבות והחינוך. אלומה – תוכניות לפני שירות ולאחריו פועלות למען הצטרפות הצעירים למעגלי העשייה ומוקדי ההשפעה, למיצוי כישורים וחתירה למצוינות, באמצעות שירות משמעותי, רכישת השכלה ותעסוקה איכותית. זאת במטרה לשיפור המוביליות החברתית וחיזוק השייכות לחברה הישראלית. נאמני תורה ועבודה - קולך – התנועה הפועלת לקידום ערכי תורה ועבודה, תרבות יהודית ופמיניזם דתי, רואה במסלולי ההגשמה בחירה המביאה לידי ביטוי עבודת השם, מתינות, רגישות לצדק חברתי ואחריות לצדק לאומי, ברוח "ועשית הישר והטוב בעיני ה' אלקיך". במסלולי ההגשמה יש וראוי להיות מקום לנשים ולגברים בהנהגה החברתית הציבורית והתורנית. אנו סבורים שנוסף על הצעות אלו, כדאי ליצור ולפתח בעבור הצעירות והצעירים עוד תוכניות ואפשרויות, למען שיפור ודיוק אופן קבלת ההחלטות בצומתי הבחירה, חיזוק חשיבות הצורך הלאומי ומימוש פוטנציאל המנהיגות, החזרת הציונות הדתית לעמדת הובלה והנהגה, מתוך ראיית הפרט והכלל, וברוח תורה ועבודה. Music by GP-Music (https://pixabay.com/users/gp-music-20199743/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) from Pixabay (https://pixabay.com/music/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) See omnystudio.com/listener (https://omnystudio.com/listener) for privacy information.

12. 

    5 Dec 2024

    קריאת כיוון - פרק 5: הדרך לדו־קיום אמיתי

    בפרק החמישי של ההסכת "קריאת כיוון", עוסקים הרב בני לאו יחד אפרת נוי ומרב אורנשטיין - תושבות העיר לוד בעיר העתיקה בעלת ההיסטוריה היהודית והמפוארת. כיום חיים בלוד כ־90,000 תושבים, 70% יהודים ו־30% ערבים, וכל חברה מורכבת ומגוונת. בשנות ה־90 חלו שינויים דמוגרפיים קיצוניים בעיר. נקלטו אלפי משפחות עולים מחבר העמים ומאתיופיה, ולהבדיל "הועברו" משפחות של משתפי פעולה מהרשות הפלסטינית. מציאות זו, לצד שחיתות שלטונית שהקריסה את המערכות העירוניות, הובילה להגירה שלילית של יהודים לערים חדשות שנבנו בסמיכות. בשנת 1996 הוקם הגרעין התורני בלוד, שתכליתו חיזוק האוכלוסייה היהודית בעיר בדגש על מענים חברתיים וחינוכיים, מתוך תפיסה של השתלבות וחיבור. כיום, "הגרעין" הוא שם קוד לקהילה דתית־לאומית גדולה המונה יותר מאלף משפחות, והיא אינה מאופיינת בתפיסה אחידה לגבי כלל הסוגיות – החינוכיות, הדתיות, החברתיות, האידאולוגיות, יחסי יהודים וערבים ועוד. לוד עוררה לאורך השנים הרבה עניין בעיקר בכל הקשור לאלימות הגואה בחברה הערבית וליחסים שבין היהודים לערבים. אתגרי העיר לוד מושכים אליה ארגוני חברה אזרחית רבים, חלקם מבקשים לקדם בה תפיסות של "דו־קיום" או "חיים משותפים" אך בעבור תושבי העיר המושגים הללו תלושים. התושבים מגדירים את חייהם כרצף שנע בין חיי שכנות טובים לבין נבדלות של "חיה ותן לחיות", ועד לקיצון של יחסי שכנות עוינים. ב־10 במאי 2021, מוצאי יום ירושלים, תקפו צעירים ערבים באלימות עד כדי רצח את שכניהם היהודים והשחיתו סמלים יהודיים כבניין העירייה ובתי כנסת. מתקפה זו שברה את האמון הבסיסי הנדרש ליחסי שכנות, ונופצה התקווה שאפשר לחיות יחד. כיום, בחלוף שלוש שנים, לא אוחה השבר ולא נמצאו כלים ליצירת שפה מותאמת. תחושת האמון ההדדי לא נבנתה מחדש. אסון שמחת תורה הציף את הטראומה והחשש מפני התפרצות גל אלימות נוסף בעיר. ההתנהלות בקהילות בעיר התאפיינה בחרדה ודריכות לצד הפעלה מיידית של המנגנונים – כיתות כוננות, חמ"לים וצח"קים - שהוקמו בימי שומר החומות ולאחריהם. המענה הקהילתי האזרחי היהודי התארגן מיד ופעל בעוצמה - הן בפעילות של הגנה וביטחון, הן בחיזוק החוסן והרוח הלאומית והן במתן מענים פרטניים וקהילתיים. בחודשים הראשונים התנהלה החברה הערבית בהסתגרות ובשתיקה רועמת. האלימות הפנים־מגזרית דעכה ולא הייתה הזדהות פומבית עם מעשי חמאס. קשה להעריך מה היה קורה בגזרת ערביי ישראל ב־7 באוקטובר לולא הטראומה של שומר החומות, אך אפשר להציע בזהירות שחלק מהלקחים שיושמו פרקטית ותפיסתית בקרב הקהילות היהודיות והרשויות מנעו לכל הפחות ניסיונות לפעולה עוינת מצד ערביי ישראל. כדי שיהודים וערבים יצליחו לחיות אלה לצד אלה, על החברה היהודית כריבון מוטלת המשימה לברר לעצמה ולבטא בבהירות את זכותה על הארץ הזו מכוח ההבטחה האלוקית, ואת היותה של מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. בירור נוסף המוטל עלינו הוא כלפי הערבים. על המדינה לדאוג לזכויותיהם ולדרוש את מילוי חובותיהם, ולנו יש ציפייה מינימלית מעצמנו ומשכנינו הערבים לקיים קוד שכנות בסיסי מכבד, בשיח, בתחושה ובמעשה. לצד תהליכים אלו אנו מציעים לתת את הדעת על הדברים הבאים: העלאת המודעות לסכנת הקונספציה או הערכת האיום השגויה – עלינו לעמוד על המשמר. הבטחת משילות וסדר ציבורי במדינה – חשובה הגדרה של קווים ברורים מהו שיח לגיטימי ומהו שיח מסית ומאיים, ומהי המשמעות המהותית של להיות אזרח במדינה. חיזוק הגורמים הממתנים בחברה הערבית – חיזוקם של אלה שמרחיבים את הדיאלוג וחבירה אליהם, וקידום מנהיגות רב־מגזרית שתפעל בשגרה ובחירום. ידיעת השפה הערבית – כדאי שנשקיע בכך. השפה חיונית לבניית גשרים וקשרים. גיוון של קהילות יסייע בכינונה של חברה בריאה וחסונה. הרחבת המענים הקהילתיים שנבנו על ידי הציבור הדתי־לאומי בחירום לציבורים נוספים. קיום שיח ציבורי בחברה הדתית־לאומית פנימה לגבי היחס לערביי ישראל והמורכבות הכרוכה בחיי שכנות. החברה הציונית־דתית בחרה במשך שנים לקבל עליה אחריות למרחב שבו היא חיה והתיימרה להוביל שיח מורכב. עלינו לשוב למרחב המאפשר ביטוי של זהות יהודית־ציונית ברורה וחזקה, שבונה גשרים עם שכנינו הערבים מתוך חיבור לתורה המדגישה את החובה להתייחס בכבוד לכל אדם. Music by GP-Music (https://pixabay.com/users/gp-music-20199743/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) from Pixabay (https://pixabay.com/music/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) See omnystudio.com/listener (https://omnystudio.com/listener) for privacy information.

13. 

    5 Dec 2024

    "קריאת כיוון - פרק 2: עדכון "שלושת הכוחות

    הרב בני לאו, וד"ר שרה עברון עם יאיר שלג, תהילה פרידמן עוסקים בפרק השני של "קריאת כיוון" על התהליך ארוך והמרתק בו הפכה הציונות הדתית, למרות היותה קבוצת מיעוט, לגורם משמעותי מאוד בחברה הישראלית: בהתיישבות, במערכות הביטחון, בפוליטיקה; בתחומי המשפט, החינוך, הכלכלה ואפילו התקשורת. עם המעמד המבורך הזה, והכוח שהוא מעניק, צריכה להתחדד גם תודעת האחריות. במערכת החינוך הדתית־לאומית רווח כבר עשרות שנים המשולש האידאולוגי: עם ישראל – ארץ ישראל – תורת ישראל. והמהדרין מוסיפים גם את אופן הזיקות בין קצות המשולש: עם ישראל בארץ ישראל, על פי תורת ישראל. המשולש הזה מייצג שלושה ערכים ראויים ביותר, אבל חסר בו קוטב מרכזי: הקוטב האנושי הכללי. שלושת הערכים במשולש עם־ארץ־תורה מתייחסים כולם ל"ישראל", היינו לזהות היהודית הלאומית. אבל בעולמה של הציונות הדתית התקיים תמיד גם הקוטב האוניברסלי: התרבות והמדע, וגם הערכים ההומניסטיים והליברליים. אנחנו מבקשים להחזיר את עטרת הציונות הדתית ליושנה ולהציג משולש ערכי חלופי, משולש חדש־ישן, שהוא שצריך לדעתנו לשמש מצפן רעיוני בעבור הציונות הדתית: משולש שקטביו הם הקוטב הדתי, הקוטב הלאומי – שכולל את כל מרכיבי הלאומיות: העם, הארץ והריבונות - והקוטב האנושי־אוניברסלי. המשולש הזה הוא חדש, לעומת המשולש הרווח כיום בעולמה של הציונות הדתית, כפי שהצגנו קודם, ובו־זמנית הוא גם ישן מאוד, משום שהוצג כבר לפני כ־100 שנה על־ידי הראי"ה קוק זצ"ל: "שלושה כוחות מתאבקים כעת במחננו... שלוש הסיעות היותר רשמיות בחיי האומה אצלנו: האחת האורתודוקסית... השנייה היא הלאומיות החדשה... השלישית היא הליברלית, שהייתה נושאת את דגל ההשכלה בעבר לא רחוק ועדיין ידה תקיפה בחוגים רחבים... הדבר מובן שבמצב בריא יש צורך בשלושת הכוחות האלה גם יחד, ותמיד צריכים אנו לשאוף לבוא לידי המצב הבריא הזה, אשר שלושת הכוחות הללו יחד יהיו שולטים בנו בכל מילואם וטובם, במצב הרמוני מתוקן שאין בו לא חסר ולא יתר" (אורות התחיה, פרק י"ח). הכוח האורתודוקסי מבטא את העולם הדתי כפי שהוא – על שמרנותו הרעיונית וההלכתית, שגם שימרה את הזהות היהודית לאורך אלפי שנים. אלא שאליו אנחנו מתבקשים לצרף עוד שני צירי זהות, שעליהם הצביע הרב קוק: "הלאומיות החדשה", כלומר לאו דווקא זו שאפיינה את עם ישראל בימי מלכות דוד או מלכות בית חשמונאי ההיסטוריות, אלא הלאומיות המודרנית, המתבטאת במדינה ריבונית; והכוח השלישי הוא התפיסה הליברלית, או במונחי ימינו - כבוד האדם וחירותו. הרב קוק לא דיבר על הציונות הדתית, אלא על העם היהודי המודרני כולו. ואכן, שלושת הכוחות שאנחנו מדברים עליהם ביחס לציונות הדתית, חופפים לשלושת הקטבים המאפיינים את כלל העם היהודי המודרני. באופן הזה, ורק אם תפעל באופן הזה, תהיה הציונות הדתית מיקרוקוסמוס של העם היהודי המודרני כולו, וממילא תהיה גם ראויה לתפוס עמדת הנהגה מרכזית בתוכו. לראיית הזהות הציונית־דתית כמשולש כוחות שצריך לפעול באופן הרמוני, "שאין בו לא חסר ולא יתר", יש משמעות מהפכנית. המשמעות העמוקה היא שהקוטב הדתי אינו קובע לבדו את זהותה של הציונות הדתית. זהותה נקבעת מתוך טריאלוג השואף להרמוניה בין שלושה כוחות: הדתיות הקיימת (במובניה הרעיוניים וההלכתיים גם יחד), לצד הערכים הלאומיים והערכים הכלל־אנושיים. שתי מערכות הערכים האחרונות אינן מתבטלות באופן אוטומטי בפני תביעות המסורת וההלכה הנוהגת, אלא מקיימות איתה שיח מתמיד, כאשר השורה התחתונה אמורה להיות מעוצבת משילוב של גרעין האמת בכל שלוש הזהויות. כל ניירות העמדה וההצעות שתקראו בחוברת זו מושתתים על ההכרה שעולמה של הציונות הדתית צריך להיות מבוסס על האיזון וההרמוניה בין הערכים הדתיים, הערכים הלאומיים, והערכים הכלל־אנושיים, כששום מערכת ערכים אינה מבטלת את זולתה. אנחנו מקווים שיש בכך פתח לשיח חדש ולדיון פורה על דרכה של הציונות הדתית. Music by GP-Music (https://pixabay.com/users/gp-music-20199743/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) from Pixabay (https://pixabay.com/music//?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) See omnystudio.com/listener (https://omnystudio.com/listener) for privacy information.

14. 

    5 Dec 2024

    קריאת כיוון -פרק 15: אנחנו לא לבד בעולם

    בפרק 15 של ההסכת "קריאת כיוון" משוחח הרב בני לאו עם ד"ר שרה עברון, אילן גאלדור - מנכ"ל גשר וצחי מגנאג'י - מנכ"ל בני עקיבא העולמית, על יהדות התפוצות והקשר איתה. מראשית ימי הציונות, הציבור הציוני־דתי נרתם להשתתף באופן משמעותי בפרויקט החשוב ביותר של העם היהודי בדורות האחרונים - הקמת מדינת ישראל, חיזוקה וביסוסה, ואחד היעדים המרכזיים ביחס ליהודי התפוצות היה עידוד העלייה לארץ ישראל ויישובה. המירוץ לביסוסה של המדינה וחיזוק העלייה אליה, כחזון מרכזי של התנועה הציונית־דתית, הביא להתעלמות מסוגיות רבות המאתגרות את יהודי התפוצות, ולהתעלמות מתרבות וערכים שפותחו בקרבם ולא מצאו את מקומם בחברה הישראלית. מתקפת הטרור הרצחנית בשמחת תורה זעזעה לא רק את העם היושב בציון אלא גם בעולם. העם היהודי כולו עבר טלטלה גדולה, ונראה שהערבות ההדדית אחרי שנים של "הירדמות" חזרה לחיים בעוצמות אדירות. גילויי התמיכה והסולידריות הביאו לחיפוש שורשים וחיבור ליהדות ולישראל, ולהזדמנות היסטורית לחידוש ברית הגורל והייעוד של העם היהודי. מתוך חובה דתית ערכית, הציונות הדתית חייבת להיות חלק משמעותי בתהליך חידוש הברית החשובה לעתידו והמשכיותו של העם היהודי. אנו רואים בכל יהודי באשר הוא, בלי קשר למיקומו הגאוגרפי, חלק מכלל ישראל, ומוטלת עלינו אחריות משותפת לחיזוק העם היהודי בכל מקומות מושבו, מבחינה רוחנית ומבחינה פיזית, ואחריות משותפת להמשכיותו של העם היהודי. כציבור ציוני־דתי אנו רואים במדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, את מקומו הטבעי של העם היהודי. אולם מתוך ראייה רחבה המכבדת גם את מי שלא קבעו את מושבם בישראל, מוטלת עלינו משימה עליונה לחבר את כל יהודי התפוצות למדינת ישראל ולהפוך אותה למרכיב מרכזי בזהות היהודית. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי כולו ומתוך כך יש לנו אחריות כלפי כל יהודי בעולם. כל המערכות בישראל - חינוך, שלטון, חברה ועוד – צריכות להכיר את יהודי העולם, להיפגש עימם ולהתחבר אליהם. הכוונה היא לכל יהודי, כולל כל הזרמים והזהויות וגם ישראלים לשעבר, שגרים בתפוצות. אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני העם היהודי הוא ההתבוללות, הניתוק מהזהות היהודית, ונישואי התערובת. על פי הנתונים הקיימים, זהו אסון שהולך וגדל. עלינו להירתם למשימה של חיזוק הזהות היהודית ומאבק בהתבוללות, נושא שכיום אינו בליבת העשייה הציונית־דתית; עלינו לפעול לשינוי המגמה והבאת ישראל כמרכיב מרכזי עבור אחינו בתפוצות, ולהביא למרכז הבמה את החיבור שבין ציונות ומסורת כגורם מחבר ורלוונטי. מתוך עקרונות אלה אנו קוראים לפעולה בשדות הבאים: חיזוק הקשרים ההדדיים בין יהודי התפוצות למדינת בישראל: פיתוח תוכניות המעודדות שיח והיכרות בין יהודי התפוצות לבין העם היושב בציון, תוך שימת דגש על לימוד משותף ושיח הדדי מפרה, תוך הכרה בתרומת כל צד להמשכיות הזהות היהודית ופיתוחה. רק באמצעות דיאלוג מתמיד, כבוד הדדי ושיתוף פעולה נוכל להתמודד עם האתגרים העומדים בפנינו כאומה. חינוך בישראל לחיבור לתפוצות: יש להעמיד כנושא מרכזי במערכת החינוך בישראל, הפורמלי והבלתי פורמלי, היכרות עם יהודי התפוצות ומפגשים עימם. הדבר צריך להיות במודעות של כל ישראלי שיש לו בני משפחה וקרובים שאינם חיים בישראל והם חלק מאיתנו. עולם השליחות: חיזוק ופיתוח עולם השליחות והפיכתו ליעד הגשמה מרכזי של החינוך הציוני־דתי. עידוד ערך השליחות יביא לפיתוח רשת של שליחים המחויבת לתורת ישראל, לעם ישראל ולמדינת ישראל, שתפעל לחיזוק הזהות היהודית בקרב יהודי התפוצות, למאבק בהתבוללות ולביסוס הקשר החי והמשמעותי עם מדינת ישראל. עידוד עלייה וקליטת עולים: יש לפעול ליצירת פלטפורמות שונות שמטרתן עידוד עלייה מתוך בחירה, ואף לדאוג לפיתוח מסגרות המקלות על קליטת העלייה, תוך שימת דגש על האתגרים החינוכיים, הכלכליים והפיזיים העומדים בפני העולים. מאבק בהתבוללות ונישואי תערובת: המאבק בהתבוללות הוא משימה לאומית וחובתנו להביאו לקדמת הבמה של השיח היהודי בארץ ובעולם. יש לפעול בקרב הזוגות המעורבים על מנת לקרב את בני הזוג שאינם יהודים לעבור גיור ולדאוג לצאצאים היהודים לבל יתנתקו משרשרת הדורות של העם היהודי. לסיכום, יש לנו אחריות לאומית להיות בקשר עם כל יהודי. אסור לנו להחמיץ את השעה לחידוש ברית הגורל והייעוד עם אחינו בעולם, וכיוסף בזמנו אנו מחויבים בקריאה "את אחיי אנוכי מבקש" - את כל אחיי, בכל מקום שהם, למען שלמות העם ולבל יידח ממנו נידח. Music by GP-Music (https://pixabay.com/users/gp-music-20199743/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) from Pixabay (https://pixabay.com/music/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) See omnystudio.com/listener (https://omnystudio.com/listener) for privacy information.

15. 

    5 Dec 2024

    קריאת כיוון - פרק 13: לנטוע שמים - מרחבי תורה ותפילה בקהילה

    בפרק 13 של ההסכת "קריאת כיוון" משוחח הרב בני לאו עם כרמית פיינטוך ועם הרב שי נווה על תורה ותפילה כחלק מחיי קהילה. הקהילה הציונית־דתית ניצבת בפני הזדמנות היסטורית: הגשמת חזון התורה והנביאים במלוא עוצמתו בכל תחומי החיים. אנו קוראים להרחבת גבולות הקדושה והעשייה הקהילתית אל מרחבי החיים כולם - בעבודה, ביחסים החברתיים והבין־אישיים, בכלכלה ובחסד, בחקלאות, באומנות ובתרבות. כל קהילה ויחיד מעצבים את זהותם, את מערכות הערכים, הנורמות ומידת האינטנסיביות שלהן, באופן תהליכי, מקומי ואישי. עם זאת, אנו מניחים פה כמה עקרונות מנחים שאנו קוראים להביא בחשבון ולפעול לאורם. כמה עקרונות מנחים אותנו. תורת חיים מקיפה: יישום ערכי התורה בכל היבט של חיינו - מהתנהלות עסקית ומקצועית ועד יחסי שכנות, מעיצוב סביבתי ואקולוגיה ועד מעורבות חברתית, תרבות ואומנות. קהילה כמנוע שינוי: אירועי השנים האחרונות הזכירונו עד כמה קהילה מקומית משמעותית לחוסנו של היחיד ולחוסנה של החברה. יציאת האדם מד' אמותיו וגילוי פני שכינה בפני הזולת. אנו קוראים להגביר את הקהילתיות ואת היותה מרכז לרוח ולמעש, להשקיע בפיתוח מודלים קהילתיים מקצועיים המאפשרים מעורבות פעילה של כל חבר וחברה בכל גיל, ולעודד יוזמות קהילתיות בכל תחומי החיים. נכון להכניס קורסים והשתלמויות מקצועיות, קרן ליוזמות קהילתיות מקומיות, "קהילות שליחות" ועוד. שוויון מגדרי: קידום שוויון בין גברים לנשים בכל תחומי החיים הקהילתיים, כולל בהנהגה, בלימוד תורה, ובכל תפקיד ומשרה, פורמליים ולא פורמליים. קהילה בטוחה, פתוחה ומכילה: יצירת מרחב בטוח המכבד מגוון דעות, רקעים ורמות דתיות, תוך שמירה על זהות הקהילה הייחודית. קיום "שולחנות עגולים" לדיון בנושאים מורכבים, חינוך לסובלנות, הקמת בתי מדרש בתוך הקהילה, הזמנה אקטיבית של ה"שוליים" החברתיים, כגון דתל"שים וכדומה, לתוך אירועים מותאמים. מנהיגות רבנית קהילתית: טיפוח רבנות קהילתית המשלבת מומחיות תורנית מגוונת עם מודעות וכלים קהילתיים משתפים, כישורי מנהיגות מודרניים ורגישות חברתית. יש להדגיש כי הרב מחויב לקהילה, לאופייה, לערכיה ולמסורותיה. הקהילה היא המעסיקה של הרב או הרבנית. חשוב לציין שלא כל הקהילות מתאימות להנהגה של רב או רבנית כדמות בודדה, ובהחלט יש לשקול הקמתו של גוף וולונטרי או מקצועי המורכב מכמה נציגים שימלאו את "הפונקציה הרבנית". תורה ותפילה מחוברות לחיים: פיתוח לימוד תורה ותפילה המשלבות את מציאות חיינו עם עומק המסורת, המתייחסות לחיים ומרוממות אותם. אפשר להתקדם ב"עבודה שבלב" באמצעות הכנה לתפילה, הכנסת ניגונים וריקוד, השקטה, סדנאות ולמידה. גם גיוון ושילוב של נוסחי התפילה השונים עשויים להגביר תחושת חיבור. כשם שפרצופיהם שונים, כך גישותיהם לתפילה ולתורה, ויש לאפשר את המגוון. יצירתיות רוחנית ותרבותית: עידוד חדשנות בביטויי היהדות - מוזיקה, אומנות, ספרות, מדיה וטקסים חדשים המשקפים את רוח התקופה והזהות הישראלית המתחדשת. מעורבות חברתית: הובלת צדק חברתי, שמירת הסביבה וחיזוק הסולידריות בחברה הישראלית כולה. יש לשקול הקמת "קרן צדקה קהילתית" לתמיכה במשפחות נזקקות, אימוץ קהילות או יחידים הזקוקים לחיזוק וכדומה. דיאלוג בין־קהילתי: יצירת גשרים עם קהילות וזרמים אחרים בישראל ומחוצה לה, מתוך אמונה כי שיח פתוח ושוני מעשיר את כולנו. זאת על ידי יוזמות משותפות, מפגשים חד־פעמיים או מתמשכים, אירוח הדדי וכדומה. להיות "קהילה בתוך קהילות". דור ההמשך: שיתוף הצעירים בקהילה תוך התייחסות לסגנון ולצרכים שלהם, ועידוד מעורבותם בחיי הקהילה. הדור הצעיר הוא מהנמענים המרכזיים של כל העשייה הקהילתית, הוא ההמשכיות, הצמיחה והעתיד.רשת קהילות לומדת: יצירת רשת של קהילות דתיות־ציוניות הלומדות זו מזו, משתפות ידע וניסיון, ומפתחות יחד מודלים חדשניים של חיים יהודיים. חזון זה מציב אתגר משמעותי בפני הקהילה הדתית־ציונית. אנו קוראים לכל חברי הקהילה - נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, רווקים ובעלי משפחות, על כל הרצף ההלכתי והקהילתי - להתגייס למשימה ההיסטורית של בניית קהילות חיות ותוססות המגשימות תורת חיים מלאה במדינת ישראל. שילוב בין מסורת לחדשנות, בין אמונה למעשה ובין הפרט לכלל, בין מחויבות הלכתית לקשב אנושי, בין מחויבות דתית למעורבות חברתית - יעמיד יהדות וקהילה שהן השראה, מודל של חיים יהודיים רלוונטיים, ובעזרת ה' נממש את ייעודנו כ"ממלכת כוהנים וגוי קדוש" ונתרום תרומה משמעותית לחברה הישראלית ולעם היהודי כולו. Music by GP-Music (https://pixabay.com/users/gp-music-20199743/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) from Pixabay (https://pixabay.com/music/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=music&utm_content=203268) See omnystudio.com/listener (https://omnystudio.com/listener) for privacy information.

Contact קריאת כיוון

Guest appearances

Books guests

Based on episode analysis; this does not confirm that the show is currently accepting guests.