אינטרוספקציה

About אינטרוספקציה

עמית וענבר מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה מנגישים את המחקר האקדמי ועוזרים להבין מה אפשר ללמוד ממנו על החיים של כולנו.

Publisher

בית הספר למדעי הפסיכולוגיה - אוניברסיטת חיפה

Category

science

Language

he

Explicit

Yes

First episode

13 Aug 2020

Latest episode

23 Dec 2023

Latest episodes

21 episodes in the feed.

1. 

   23 Dec 2023

   פרק 20 - אז למה לי אמפתיה עכשיו? עם פרופ' אחמד אבו עקל

   *את הטקסט הבא כתבנו כמעט לפני 4 חודשים, כשהרפורמה המשפטית הייתה הנושא העיקרי שהעסיק את החברה הישראלית, ותכננו במוצאי שבת של ה-7 באוקטובר להעלות אותו. שנינו (ענבר ועמית) כאבנו וכואבים מאוד את האירועים האחרונים, והתקשינו לעסוק בכל דבר אחר. היה לנו כבד בגרון ובנשמה והתלבטנו מתי ואיך לפרסם את הפרק ואם בכלל מישהו יהיה פנוי לכך. עכשיו כשלצד אירועי המלחמה אנחנו מנסים לנהל או למצוא עוגנים בשגרה שלנו, החלטנו לחזור לשגרה מסוימת גם בהסכת. במקרה או לא, הפרק שהקלטנו עם פרופ' אחמד אבו-עקל מדבר על אמפתיה בניהול סכסוכים והיכולת הפוטנציאלית שלה לאחד אותנו ולא לפלג. בשנת 1990 הוציאה משינה את האלבום הרביעי שלה שאת רובו כתב והלחין שלומי ברכה, וכולל את השיר 'אז למה לי פוליטיקה עכשיו'. באותו השיר כותב ברכה ש - "שמיר ופטרוזיליה נפגשים באפילה, לפתור את המצב הנוכחי", כאילו הויכוח שלהם עם כוסברה הסתיים. במילים אחרות, שמיר ופטרוזיליה בקונפליקט, ייתכן בשל הטעמים השונים. אותו ויכוח הוביל אותם למאבק ארוך שנים ולמלחמה עקובה מקובה סלק, שגבתה קורבנות רבים כמו אמנון ודניס. המאבק לא הסתיים שם וגרר את הקהילה הבינלאומית לדון בטיעוני הצדדים השונים ואף התקיימה ועידת 'סולתם' בה ניסו לפייס את הסכסוך. ניסיונות אלה כמו שאתם יודעים ויודעות, לא צלחו, ו-33 שנה לאחר שיר הייאוש של להקת משינה, הסכסוך בין שמיר ופטרוזיליה עדיין מבעבע ומהביל ולא נראה כי בעתיד הקרוב הם יוכלו לחיות בסיר אחד. בקווים משותפים, בשנה האחרונה מתנהל בחברה הישראלית ויכוח ער סביב הרפורמה המשפטית. נדמה שהויכוח הזה חוצה את הטיעונים לשניים, אנשי השמיר ואנשי הפטרוזיליה. אנשי השמיר אומרים שצריך, ואנשי הפטרוזיליה אומרים שלא כדאי, ואפשר להרגיש שהקלחת החברתית מבעבעת. התנגחויות פוליטיות ברשתות, השד העדתי יוצא שוב מהבקבוק וארוחות שישי הופכות למלחמת גוג ומגוג תוך-משפחתיות. אם נשים את תוכן הטיעונים בצד, על פניו נראה שכמעט ולא מתקיים שיח אמיתי בין הצדדים. גם כאשר ניגש צד שלישי ניטרלי (נשיא המדינה) לפתוח בשיחות איחוי, אלו לא צלחו, והובילו אותנו לסחרור מתמשך עד היום נכון לכתיבת שורות אלו. אז לאן הולכים מכאן? בפרק הנוכחי אנחנו מדברים על היכולת שלנו להבין את האחר, לזהות את הרגשות והמחשבות שלו כאמצעי לקירוב בין שני צדדים שמצויים בקונפליקט. יחד עם פרופ' אבו-עקל, ניסינו לחבר ממצאים ממחקרים פסיכולוגיים לחיי היומיום שלנו, בצורה רלוונטית וישירה. דיברנו על רכישה ותרגול של היכולת האמפתית, על הקיבולת של האמפתיה שלנו, על שחיקה ביכולת הזו ואיך היא יכולה לסייע לנו להתגבר על הטיות קוגניטיביות כמו קבוצת הפנים-חוץ. עוד הדגמנו למה השיחות בבית הנשיא לא צלחו (התראת ספוילר - בגלל שהוא לא נתפס כניטרלי), ואיך המחקר מגבה את זה. לבסוף, ניסינו לחשוב על כלים מעשיים גם ברמה המנהלית וברמה האישית לפיתוח היכולת שלנו להקשיב לאחר, כדי לנסות להבין אותו מעט יותר ולראות שהוא גם כמונו, עשב תיבול מוצלח שמנסה לפלס את דרכו בסיר. 00:00-02:45 נעליים, ומקרר שיקרר לי את המוח (פתיח) 02:45-04:00 פרופ' אחמד אבו-עקל 04:00-07:25 תאורייה של המיינד - חיזוי מחשבות של אחרים 07:25-10:00 התחלה של יכולת אמפתית, דרך הבנת האחר וחיפושי שוקולד 10:00-12:30 אמפתיה 101 12:30-14:15 למה חלקינו אמפתים וחלק פחות? 14:15-15:30 אמפתיה קוגניטיבית ורגשית 15:30-18:00 יש קיבולת ליכולת האמפתית? 18:00-22:15 למה לי אמפתיה עכשיו? להתחבר, להרגיש טוב בעצמי, לפתור קונפליקטים ועוד אלמנטים של קשת בענן 22:15-23:50 אמפתיה מרככת קונפלינקטים? 23:50-25:40 האם על החזק מוטלת האחריות לגלות אמפתיה לצד החלש? 25:40-30:00 תעודדו אמפתיה בסכסוכים - מדיניות מקרבת 30:00-32:00 הסכסוך סביב הרפורמה כמרקחה - הקשחת עמדות כנגד קבוצת החוץ 32:00-33:00 סיכום ביניים 33:00-35:00 שימור עקרונות ומטרות - רע לאמפתיה! 35:00-38:00 אז מה המחקר אומר על קירוב בין צדדים באמצעות אמפתיה? 38:00-40:00 אנחנו מקשים על אחמד, והפתרון הוא מכנה משותף! 40:00-42:00 נשיא המדינה - מנוע לעידוד אמפתיה. האמנם? רק אם הוא נייטרלי 42:00-44:10 לקיחת הפרספקטיבה של האחר 44:10-48:00 מחקרים של אחמד - מפורסמים ואמפתיה 48:00-54:10 עידוד אמפתיה כמדיניות מקרבת #2 54:10- בונוס!

2. 

   21 Jan 2023

   פרק 19 - סלקטור של מידע - על קשב ושאר ירקות

   לפני כחודשיים נתקלנו בסרטון של המנטליסט נמרוד הראל מבצע תרגיל עם נבחרת השחייה האומנותית של ישראל, ונמצא בתגובה הראשונה. בסרטון אפשר לראות את נמרוד מבקש מאחת הבנות לחשוב על קלף ולא לספר לשאר. בעזרת יתר הנבחרת הוא מנסה שהן יגיעו לסנכרון מיטבי - כמו שנדרש מהן בשחייה אומנותית - כדי שיבינו איזה קלף עלה בראש אחת הבנות. בסוף הסרטון הן אכן מצליחות לעשות זאת ולשלוף את הקלף הרלוונטי, 8 לב אדום. לצד הפרגון שיש לנו לנמרוד הראל, אנחנו מעוניינים בדבר מסוים שהוא עושה בסרטון הזה ונוגע לקשב של הצופה. באופן מאוד פשטני*, קשב הוא היכולת שלנו להתמקד בגירוי מסוים לאורך זמן. הוא היכולת שעוזרת לנו לבצע שתי משימות במקביל כמו לנהוג ולדבר בטלפון (ברמקול כמובן), או היכולת שעוזרת לנו למקד את המבט וההאזנה למי שננהל איתו שיחה בתוך חדר רועש ומלא בהסחות. נסו לחשוב על סיטואציה שבה אתם אכן בחדר כזה, ותנסו להקשיב לכל השיחות במקביל. זה יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי כי הקשב שלנו הוא כמו מיכל שיש לו כמות משאבים סופית. אנחנו זקוקים לעשות בחירה למה אנחנו מקשיבים ולמה לא. לכן, הקשב שלנו חשוב מאוד כי הוא עוזר לנו באופן יומיומי להתמודד עם כמות אדירה של מידע בעולם שסביבנו ולחלץ ממנו מה רלוונטי. אחרי שדיברנו קצת על קשב, נוכל לחזור לדוגמת המנטליסט שמציג לכם חפיסת קלפים. כשאנחנו צופים בסרטונים האלו אנחנו מרגישים שאנחנו מעט נדרכים. העיניים שלנו מנסות להבין מאיפה יגיע הטריק. שלא נאבד את הקשב ויעבדו עלינו בעיניים. במילים אחרות, אנחנו ממקדים את הקשב שלנו בכל מיני גירויים ומנסים לא להיות מוסחים מדברים שקורים מסביב. הבשורה הכואבת היא שלפעמים זה מה שמכשיל אותנו. בחרנו למקד את הקשב בעבודת הידיים שלו, וכאשר אנחנו ממוקדים באיזור מסוים אנחנו מגדילים את הסבירות שנאבד חלק מהמידע שמונח מולנו. למשל, אנו נבקש מכן להסתכל על כמות השחייניות בנבחרת. אחרי שראיתן שהן 8, נבקש מכן להסיט את הקשב עכשיו לצורות שנמרוד מייצר לפעמים עם ידיו. יכול להיות שעד כה לא מיקדתן את הקשב באלו, אך עכשיו זה נראה ברור מאליו. ומה לגבי שאר הדברים שנמרוד עושה בסרטון? את זה תצטרכו לשאול אותו, אנחנו מתעניינים בפסיכולוגיה. בגלל זה, אירחנו בפרק 19 את פרופ' יפה ישורון, חוקרת קשב מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה לשיחה צפופה על קשב ו-2 טלוויזיות בסלון. נסענו בנתיבי איילון כדי להדגים עומס תפיסתי, עצרנו להתרעננות כדי להבין מהו קשב סמוי וקיבלנו דוגמאות יישומיות מהשטח. נסיעה טובה. *ההגדרה של קשב נעשתה בצורה פשטנית לצורכי הפרסום בלבד. אזורים רבים ורשתות מבוזרות במוחנו מעורבות בתהליכים קשביים, דבר שמראה את המורכבות שיש ל"קשב" בפועל. קישורים חשובים: נמרוד הראל ונבחרת השחייה האומנותית של ישראל- https://www.youtube.com/watch?v=kvzVJ7v4UqY קבלו את זה, דוגמה לקשב סלקטיבי - https://www.youtube.com/watch?v=FWSxSQsspiQ (https://www.youtube.com/watch?v=FWSxSQsspiQ) דוגמה חינוכית מתוך מחשבה יפה של עיריית לונדון, שרצתה להגדיל את הקשב שמפנים התושבים כלפי רוכבי האופניים במטרה להקטין את התאונות - https://www.youtube.com/watch?v=ubNF9QNEQLA&t=2s (https://www.youtube.com/watch?v=ubNF9QNEQLA&t=2s) התוכנה לאימון ספורטאים שעליה דיברנו פותחה בטכניון ע"י פרופ' דניאל גופר - https://www.intelligym.com/ (https://www.intelligym.com/) האיבחון של פרופיל לקויות קשב על סמך משימות קשביות בסיסיות, פותח על ידי פרופ' לילך שלו מאוניבריסטת תל-אביב - http://attention.tau.ac.il/ (http://attention.tau.ac.il/) תוכנית הניסוי שמתאר שימוש בשינויים בגודל האישון כדי לפענח משפטים בוצעה לראשונה על ידי קבוצת חוקרים מצרפת והולנד - https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0148805 (https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0148805) ואחרון בהחלט - אמנות ההטעייה, שמתרכזת בהבדל בין קשב פנימי לקשב חיצוני - https://www.ted.com/talks/apollo_robbins_the_art_of_misdirection (https://www.ted.com/talks/apollo_robbins_the_art_of_misdirection)

3. 

   4 Sept 2022

   פרק 18 - עוץ לי גוץ לי: על מתן עצות וקבלת החלטות בקונטקסט חברתי עם ד"ר אוּרי הרץ

   לפני כשבוע קיבלתי עצה מגוגל שכדאי לי לבדוק את חוזק הסיסמאות שלי. לטענתו של הנציב העליון, כבר תקופה לא שיניתי אותן וייתכן שלאחרים תהיה גישה אליהן. סך הכל הצעה הגיונית לרענן את האבטחה האישית, אבל ניסיתי להגיד לו שזו אותה סיסמה שקיימת איתי מילדות ואין מצב שאני מתבגר עכשיו ומתחיל לנהל פנקס סיסמאות כמו בשנות ה-90. לאט לאט הבנתי שאני יותר מתעצבן מההצעה שלו והרמתי את הקול ואמרתי לו שהסיסמה שלי חזקה מאוד ומה קרה בכלל שהוא נזכר אחרי עשרים שנים. יאלללהה. את התגובה לכעס שלי לא קיבלתי ממנו כי הוא אלגוריתם (חה חה), אבל הבנתי שזו בסך הכל עצה לא מוצלחת, ואני לא חייב לקבל אותה. למעשה, זו עצה אחת מיני רבים שאנחנו מקבלים באופן יומיומי: להחליש את עוצמת האוזניות מחשש לפגיעה לטווח הארוך, יוטיוב שמציע לנו שיר לפי סגנון המוזיקה ששמענו, ואחת האהובות עלינו, שגורמת לתוצאה ההפוכה מכוונתה - 'נסה להירגע'. למען ההגינות, עצות אלו לא תמיד הופכות אותנו לענק הירוק, אבל הן כן תלויות בהרבה מאוד משתנים שיכולים להשפיע על האופן שבו אנו מקבלים החלטות. משתנים אלו כוללים את המומחיות של המייעץ, תזמון העצה, מידת הקרבה, אופן הניסוח, מצב הרוח הנוכחי, הסביבה החברתית ועוד. למשל, במידה ונקבל המלצה מדיאטנית על שינוי תזונתי קטן, יש סבירות גדולה יותר שהיא תתקבל בחיוב מאשר אם נקבל אותה מאחד ההורים (אמא, קורנפלקס כריות זה לנשמה). רמת המומחיות מייצרת אצל שומע העצה אמון ראשוני על סמך הכשרה קודמת, נייטרליות לעומת עצות מקרובים, ובחלק מהמקרים העצה תינתן לאחר חיפוש אקטיבי של השומע - דבר שמציב אותו ברמת פתיחות גבוהה יותר לקבל אותה מלכתחילה. ישנו דבר מעניין נוסף בעצות שעוד לא דיברנו עליו בכלל - למה אנחנו לעזאזל נותנים עצה? אם כבר שאלתם, אז עצה היא דרך נוספת לתקשורת חברתית. לפעמים כשאנחנו רואים מישהו שנמצא לפני חוויה שעברנו בעבר, יש לנו מוטיבציה לייעץ לו מתוך הניסיון שלנו (דבר שלא תמיד נעשה באופן מותאם לאחר, למרות הכוונה הטובה). העצה שאנו מגישים לצד השני יכולה לעתים לשמש כדרך להתחבר ואף לקדם את המעמד החברתי שלנו כנותני עצות מעולים, ולהפוך אותנו למוקד עלייה לרגל עבור נחיל מאמינים שתרים אחר מנת הפלאפל הטובה בעיר. במילים אחרות, עצה טובה יכולה להגדיל את המוניטין שלנו, האופן שבו אחרים תופסים אותנו, ולהגדיל את הסבירות שיקשיבו לעצה שלנו גם בפעם הבאה. לפני מספר חודשים אירחנו את ד"ר אוּרי הרץ הנפלא לשיחה מרתקת על ייעוץ וקבלת החלטות (נסו לנחש מתי הקלטנו לפי הרפרנסים בפרק; למשל, "ברידג'רטון" ו"הממלכה האחרונה" בדיוק היו בראש הסדרות החמות של נטפליקס), ואנחנו עדיין מנסים להבין מה היה יותר מעניין - ההבדל בין עצה מאלגוריתם או אדם, הדב פדינגטון, איך עצות קשורות לפסיכופתולוגיה ואפילו המלצות לייעוץ מיטבי. בגלל הקושי להחליט, אולי תייעצו לנו אתםן?

Contact אינטרוספקציה

Guest appearances

Does not typically book guests

Based on episode analysis; this does not confirm that the show is currently accepting guests.